שוקי ויטה הורשע בשלוש העבירות של מירמה והפרת אמונים שיוחסו לו, תוך שהשופט גלעד נויטל מותח ביקורת קשה על התנהגותו של מי שהיה פקיד שומה גוש דן וסמנכ"ל רשות המיסים. לדבריו, ויטה "הפר את הוראות תפקידו, תוך סטייה חוזרת ונשנית מן השורה, עקב הימצאותו שוב ושוב ב
ניגוד עניינים ברור".
לדברי נויטל, הוא התרשם בחלקים רבים מגירסתו של ויטה, שהוא עד שאיננו אמין. "הסתירות וחוסר המהימנות שבגרסאותיו (ואף בחלקים רבים - אי סבירותן), גרמו אף הם לכך שיש לקבל את גירסת התביעה, ולדחות את גירסתו" לעניין הפרת האמונים. גם עדותו של וינרוט, מציין נויטל, המחישה את המובהקות, הן של ניגוד העניינים הברור שבו היה מצוי ויטה, והן של סטייתו החוזרת ונשנית מן השורה, במספר תחומים שהם מבסיס עבודתו של עובד רשות מס בכלל, ושל עובד רשות מס בכיר כפקיד שומה בפרט.
לדברי נויטל, הפרת האמונים באה לידי ביטוי בכך שוויטה טיפל אישית בלקוחותיו של וינרוט, בעוד הלה מייצג גם אותו. בנסיבות אלה, היה ויטה מצוי "במצב ברור, עוצמתי, חוזר ונשנה, של ניגוד עניינים", אומר נויטל. אין זה סביר, כי שיקול דעתו של ויטה לגבי לקוחותיו של וינרוט בלתי היה נקי משיקול זר. ויטה ידע, או שעצם את עיניו מלדעת, שעורך דינם של הנישומים שבטיפולו הוא אותו וינרוט שטיפל ומטפל בעניינו האישי, ועל-אף זאת המשיך לטפל בלקוחות וינרוט ואף חתם עימם על הסכמי מס.
בדצמבר 2002 קיבל ויטה את מכתביו של וינרוט בעניין הסדר מס לגרטלר וצ'רנוי, וחתם בינואר 2003 על הסכם המס עם גרטלר. למרות שפניית וינרוט בעניין הסכם מס לצ'רנוי הייתה בטיפולו, פנה ויטה בתחילת ינואר 2003 לוינרוט כדי שיטפל בעניינו האישי. למרות שקיבל שירות משפטי מווינרוט, ויטה המשיך בטיפולו בתיק צ'רנוי, ואף חתם במרץ 2003 על הסכם מס עימו. בהמשך השנה הוא היה מצוי באותו ניגוד עניינים כאשר טיפל בעניינו של גאידמק. התביעה שהגיש וינרוט בשמו של ויטה לבית הדין לעבודה, הוגשה שבוע בלבד לאחר שוויטה חתם על הסכם מס עם גאידמק.
ישנם נהלים, כללים, הוראות ודרך עבודה מתבקשת, סבירה ומקובלת שלפיהם אמור היה לפעול ויטה, אומר נויטל, אך הוא לא עשה כן. "הוא לא דיווח לממונים על היותו מצוי, שוב ושוב, בניגוד העניינים, לא הפסיק בעטיו לטפל בעניינם של הנישומים הללו ולא מידר ולא הרחיק עצמו מטיפול בענייניהם על-אף שניגוד העניינים שבו הוא היה מצוי, שוב ושוב עמד לנגד עיניו (או שעצם את עיניו מלראותו).
"[ויטה] לא בירר ולא דיווח לממוניו על טיפולו בתיקי הנישומים ובהסכמי המס החריגים והמיוחדים נשוא אישום זה, לא הכין ניירות עבודה, לא ערך תרשומות, ולא תיעד בתיקים את טיפולו, פעולותיו, המו"מ, את שיקול הדעת שהופעל, את שיקוליו, ואת הסיבות והנימוקים לקביעותיו ולהחלטותיו.
"[הוא] לא בדק ולא דרש מסמכים מבססים להצהרות הנישומים בטרם כרת את הסכמי המס, לא הטיל על עובדיו לבדוק את הנתונים שנמסרו לו ע"י הנישומים או מי מטעמם, לא עירב את עובדיו בהליכים לקראת כריתת הסכמי המס, לרבות המשא-ומתן, ההדיינות ועריכת ההסכמים אלא עשה אותם לבדו, וגרם לעובדיו לאשר את הסכמי המס שהוא, הממונה עליהם, כבר ערך וכרת עם הלקוחות, וכביכול לבודקם, וזאת בהתבסס רק על הסכמי המס עצמם".
נויטל קובע, כי מעשיו של ויטה "פגעו פגיעה מהותית ממשית באמון הציבור בעובדי ציבור ובמערכת השלטון, בטוהר המידות של עובדי ציבור, ובפעילותו התקינה של המינהל הציבורי. ביתר שאת הפגיעה האמורה באינטרסים המוגנים דלעיל היא מהותית, כשבמעשיו ו/או מחדליו, ועקב ניגוד העניינים הברור שבו הוא היה נתון, ויטה גם סטה מן השורה מספר סטיות".
עוצמת ניגוד העניינים הברור והחוזר ונשנה, בכירות תפקידו של ויטה, מספר הסטיות מן השורה שביצע, מהותן שהיא מבסיס עבודתו של עובד רשות מס בכיר, מגבירים את הפגיעה המהותית הממשית שנגרמה שוב ושוב באינטרסים של הציבור - קובע נויטל.
הערות על נצח יהודה ומינוי ראש אמ"ן, ולקח מאיר עיניים ממשה רבינו
