"הצלחנו, בעקבות המשבר, לחזור לצמיחה, אבל אנחנו מסתכלים קדימה לשנת 2012 בדאגה. אנחנו רואים סימנים מדאיגים גם בכלכלת העולם וגם השלכות על כלכלת ישראל" - כך אמר (יום ב', 31.10.11) שר האוצר
יובל שטייניץ, שהתארח בישיבת ועדת הכספים בכנסת. על-פי חוק התקציב הדו-שנתי, מחויב שר האוצר להציג עד 60 יום לפני תחילת שנת התקציב החדשה את הביצועים התקציביים של משרדי הממשלה ב-2011 ולהביא תקציב התאמה לשינויים נדרשים (בהיקף של 1.5 מיליארד שקל) לתקציב 2012.
שטינייץ הוסיף כי שהיכולת להעביר תוספות תקציב למטרות חברתיות, בניגוד לאירופה וארה"ב, נבע מכיוון שישראל שמרה על משק בריא עם צמיחה ושיעורי אבטלה נמוכים. לחיזוק טענתו, ציטט שטייניץ מסמך של קרן המטבע הבינלאומית: "התקציב הדו-שנתי הוא אחת הסיבות שאפשרו לישראל לצלוח את המשבר הגלובלי, לתרום לצמיחה ואבטלה נמוכה". לדבריו, "המשבר הגלובלי עודנו בעיצומו ואף עשוי להתגבר אף אם אירופה תצליח לשמור על האירו. קיימת האטה בצמיחה שכבר משפיעה על יעדי הגירעון של ישראל. יש האטה בביקושים לייצוא הישראלי והדבר יחד עם ירידות בשווקי ההון, יביא לירידה בהכנסות המדינה ממיסים".
"משרד האוצר עוקב מקרוב אחר ההתפתחויות בשוקי העולם, כדי לאתר מבעוד מועד את ההשלכות על המשק הישראלי ולבחון את הדרכים להתמודד איתן", סיכם שטייניץ. "המשימה ל-2012 היא הצלת המשק ממשבר. לא השלמנו את ההתמודדות עדיין. עצם העובדה שאנו מדברים על תיקונים ותוספות בתחום החברתי מתאפשרת בניגוד גמור למה שקורה במערב, בגלל שהצלחנו ליצור עד עכשיו אבטלה נמוכה וצמיחה גבוהה. אם לא נשמור על המשק - אז כל הישג חברתי שהיה ויהיו הוא בר חלוף.
תחזית הצמיחה המעודכנת לשנת 2012, לפי משרד האוצר, צפויה לעמוד על 4%. למרות אי הוודאות בכלכלה הגלובלית, המשפיעה על המשק הישראלי, משרד האוצר צופה כי תחזית הצמיחה תעמוד על 4%, בין היתר, הודות לשמירה על המדיניות בה הוא נוקט.
לפי סקירת האוצר, חוסר היציבות בשוקי ההון בעולם משפיע באופן ישיר על המשק הישראלי. השפעה זו עלולה לבוא לידי ביטוי בירידה ביצוא, בשל האטה בכלכלות ארה"ב, גוש האירו ובסחר העולמי. בנוסף, נוכח השינויים בתמהיל הצמיחה, הקשורים בהתפתחויות בכלכלה העולמית, התחזית לגבייה ממיסים צפויה להיות נמוכה בכ-5 מיליארד שקל, ביחס לתחזית שעל בסיסה נבנה תקציב 2012. לפיכך, הגרעון צפוי להיות גבוה בכ-0.6% תוצר ולעמוד על 2.6%.
"חשש מאווירת עליהום על המגזר העסקי"
ממלא מנכ"ל האוצר, דורון כהן, דיבר על הסיכונים ואי הוודאות שבו נתון המשק הישראלי. כהן הביע חשש "מפגיעה בייצוא עקב הירידה בסחר העולמי וההאטה בארה"ב ואירופה וכן עקב ירידה בצריכה הפרטית שתבוא בעקבות הירידה בשוקי ההון והתגברות אי הוודאות וההאטה בצמיחה". כהן הציג תחזית פסימית של ירידה בהכנסות המדינה ממסים ב-6.3 מיליארד שקל, 212.5 מיליארד שקל (לעומת תחזית של 213.5 מיליארד) ב-2011 ו-227 מיליארד שקל ב-2012 (לעומת תחזית של 232.3 מיליארד).
ראש אגף התקציבים, גל הרשקוביץ', קרא לשמור על מתווה ההוצאה הממשלתית ולשמור על יעדי הגירעון (18.3 מיליארד שקל, המהווים 2% - וכעת 23.6 מיליארד שקל, המהווים 2.6%) והביע חשש "מאווירת העליהום על הסקטור העסקי. חלקו מוצדק אך עדיין יש ליצור את התנאים לסקטור העסקי שהוא זה שיכול להביא לצמיחה".
"ועדת טרכטנברג - כיסוי לניהול מדיניות כלכלית-חברתית כושלת"
יו"ר ועדת הכספים, ח"כ
משה גפני (יהדות התורה) אמר בדיון כי הקמת ועדת טרכטנברג הייתה מיותרת. "ועדת הכספים לא הייתה זקוקה לוועדה לכיסוי על ניהול מדיניות כלכלית-חברתית כושלת שאינה תואמת את הצרכים החברתיים. ועדת טרכטנברג הייתה מיותרת על כל התקציב שלה לכיבוד וכדומה ושישים חבריה", אמר. בהמשך הוסיף כי "לוועדת הכספים בשנתיים האחרונות הייתה מדיניות כלכלית-חברתית נכונה שתאמה את צרכי החברה בישראל ואכן הוועדה דרשה והעבירה בחוק את דחיית יישום רפורמת המס וכד'". לדברי גפני, בכינוס החורף הוועדה תעסוק ותקדם נושאים שאינם כלולים בדוח טרכטנברג כתעריפי החשמל והמים, מצוקת הדיור ודברים נוספים.