סקר: 37% מהעסקים ברחבי העולם <br>נפגעו מפשעים כלכליים בשנתיים האחרונות

תופעת הפשעים הכלכליים מוסיפה לאיים על עסקים ברחבי העולם, כאשר יותר משליש מכלל החברות נפלו קורבן להונאה במהלך השנתיים האחרונות, וספגו הפסד ממוצע לחברה של יותר מ-2 מיליון דולר - כך מראה סקר הפשיעה הכלכלית העולמי של PwC (PricewaterhouseCoopers) המיוצגת בישראל על-ידי קסלמן וקסלמן. הרמות הגבוהות ביותר של פשעים כלכליים נצפו באפריקה (51%) וצפון אמריקה (41%).

סקר הפשעים הכלכליים העולמי של PwC לשנת 2003, שנערך בשיתוף עם Wilmer ,Cutler & Pickering בארה"ב, הסתמך על יותר מ-3,600 ראיונות ב-50 מדינות עם מנכ"לים, מנהלי כספים והאחראים לחשיפה או מניעה של פשעים כלכליים.

מן הסקר עולים הממצאים הבאים:

האם עסקים ערוכים להתמודדות עם סיכוני הונאה?

מרבית העסקים אינם ערוכים באופן מספק לניהול ומניעה של פשעים כלכליים. כך, למשל, פחות מ-30% מבתי העסק מקיימים הדרכות כלשהן בנושאי הונאה עבור ההנהלה הבכירה האחראית לטיפול בנושאים הקשורים לפשעים כלכליים. נכון להיום, יותר מדי חברות מסתמכות על אמצעי הגנה כמו כללי התנהגות ומדיניות אתיקה, המהווים בסיס לניהול נכון, אך אינם ברורים מספיק בפני עצמם ויש קושי לאכוף אותם.

כיצד ניתן לגלות פשיעה כלכלית בחברות?

מהסקר עולה, כי ביקורת פנים כגורם לגילוי פשיעה כלכלית צוינה בשכיחות הגבוהה ביותר, על-ידי 47% מהנשאלים. אחריה צוינו חשיפה מקרית על-ידי 32% מהנשאלים, מידע שהתקבל ממקור כלשהו (27%), מערכות לניהול סיכונים - 26%, שינויים בהנהלה - 10%, וגורמים אחרים - 25%. קיים שיעור נוסף של פשעים שלא התגלו כלל.

לדברי מנכ"ל קסלמן פתרונות בניהול סיכונים PwC, גל סטאל, הסקר שב ומציג תמונת מצב בעייתית, לפיה החברות שמבצעות צעדים ממשיים להתמודדות עם פשיעה כלכלית, הן בדרך כלל אלה שכבר נפגעו מהתופעה בעבר. חברות נוטות לטפל בנושא רק לאחר שהן עצמן סבלו מהפסדים כספיים.

מהסקר עולה, לדוגמה, כי חברות דיווחו על הצטיידות בפוליסת ביטוח נגד הונאות, שהודות לה חל גידול של פי שלושה ביכולתן להשיב מעל 60% מהפסדיהן. על-פי הסקר, משטר למניעת הונאה צריך לכלול: הערכה שוטפת של הסיכונים והחשיפות האמיתיים להונאה הקיימים בארגון; הפצה פעילה של מדיניות מניעת ההונאה של החברה על-ידי ההנהלה הבכירה; פיתוח מדיניות לעידוד והגנה על מלשינים וגיבוש תוכנית תגובה מקיפה למקרי הונאה, המתבססת על התרחישים הגרועים ביותר.

סטאל מוסיף, כי התמודדות נכונה עם סיכוני מעילה והונאה בפרט או סיכונים תפעוליים בכלל, מחייבת את הארגון לבצע פעילויות יזומות על-ידי גורמים שונים, כגון הפעלת מנגנוני ביקורת פנימית, מנהל הכספים, מנהל הסיכונים, מנהל אבטחת המידע והנהלת הארגון. גם בחברות שמפעילות מנגנונים של ביקורת פנים וניהול סיכונים, חייבים לבצע בדיקות תקופתיות שיבחנו אם גורמים אלה משתמשים בכלים המתאימים, לרבות מנגנונים יעילים להערכה וכימות סיכונים, תהליכי ביקורת ובקרה, הגדרת מדיניות בקרה והטמעתה בארגון וכדומה. חשוב להגדיר מדיניות ולעדכנה בהתאם לסיכונים ולצרכי הארגון.

סטאל מציין, כי בישראל הארגונים המתמודדים עם הנושא בצורה הולמת, הם בעיקר אלו המחויבים לכך בחוק, כגון חברות SEC המחויבות עליהן חלה חקיקת ה-Sarbanes Oxley, או, כאמור, ארגונים שנפגעו בעבר. עם זאת, "אנו עדים למגמה בה יותר ויותר ארגונים מבצעים, במסגרת הביקורת הפנימית, תוכניות עבודה המבוססות על סקרי סיכונים ובניית ארכיטקטורת בקרה על בסיס מודלים בינלאומיים".

מיהן החברות החשופות ביותר לסיכוני הונאה?

עוד עולה מהסקר, כי חברות גדולות, המעסיקות מעל 1,000 עובדים במדינה, הן הפגיעות ביותר לעבירות הונאה: 52% מחברות אלו דיווחו על פשעים כלכליים במהלך השנתיים האחרונות, בהשוואה ל-37% בלבד בקרב חברות קטנות יותר. ההסבר לחשיפת מקרי הונאה רבים יותר בחברות גדולות נעוץ בהשקעות שמבצעות חברות אלו בשווקים זרים בלתי-מוכרים, האצלת סמכויות ההנהלה והשקעה במערכות מתקדמות לניהול סיכוני הונאה.

חברות המעניקות שירותים פיננסיים דיווחו על מקרי הונאה רבים מכל מגזר אחר שנבדק. אחד מכל שישה תאגידים בנקאיים דיווח על חשיפת הלבנת הון במהלך השנתיים האחרונות בעקבות שיפור מערכות הפיקוח, והודות למאמצים הנמשכים להעלאת רמת המודעות לנושא הלבנת ההון, שהביאו לעלייה בשיעורי החשיפה.

בשל אופיו הייחודי של מגזר השירותים הפיננסיים, המאפשר גישה לעסקות פיננסיות מורכבות, מהווה מגזר זה מטרה ברורה לפושעי הונאה.

לדברי ריק הלסבי, ראש תחום שירותי החקירה והזיהוי הפלילי הבינלאומי ב-PwC: "ההונאה רחוקה מלהיות פשע נטול קורבנות. לעבירות הונאה עלולה להיות השפעה מהותית ומרחיקת לכת על עסקים ועל מחיר המניה והמוניטין שלהם. חברות שהתמזל מזלן ולא נחשפו להונאה, צריכות ללמוד מהחברות שנפגעו ולהשקיע היום בתוכנית מקיפה לניהול סיכוני הונאה, על-מנת לעמוד בפני הפרץ הבלתי פוסק של פשעים כלכליים המאיימים עליהן". מהסקר עולה, כי שליש מהחברות דיווחו על השפעות ארוכות טווח על הפעילות בעקבות פשע כלכלי ו-47% ציינו כי להונאה הייתה השפעה מרחיקת לכת על מחיר מנית החברה.

מהם הסוגים השכיחים ביותר של פשעים כלכליים?

מעילה ברכוש, שלרוב ניתן לגלות בקלות יחסית, מאחר שהיא כרוכה בגניבת רכוש מוחשי בעל ערך מוגדר, היא הפשע הכלכלי המדווח ביותר, עם 60% מכלל מקרי ההונאה המדווחים. למרות שקיים פער בין התפיסה לגבי מצג שווא פיננסי כפשע כלכלי וחלקו בפועל בפשיעה הכלכלית, אחד מכל עשרה ארגונים דיווח על מקרה של מצג שווא במהלך השנתיים האחרונות. במבט לעתיד, רובן המכריע של החברות צופה גידול במספר מקרי ההונאה בחמש השנים הקרובות ו-35% מהחברות מעריכות, כי המעילה ברכוש תוסיף להיות סיכון ההונאה המוביל עבורן, במירוץ צמוד מול המקום השני - הפשיעה באינטרנט.

מהי העלות האמיתית של פשעים כלכליים?

קשה מאוד לכמת את ההפסד הכלכלי מפשעים כלכליים, במיוחד בכל הנוגע לפשעים כלכליים פחות מוחשיים, כגון פשעי אינטרנט. שליש מהחברות שדיווחו על מקרי הונאה לא הצליחו לאמוד את סכום הפשע. מסקר PwC עולה, כי העלות הכלכלית האמיתית של הונאה היא גבוהה מההפסד הממוצע של חברה, העומד על 2.2 מיליון דולר. לא זו בלבד שהפסדים מהונאות כמעט ואינם ניתנים להשבה, אלא שרק 9% מהחברות שדיווחו על מקרי הונאה, הצליחו להשיב יותר מ-80% מהפסדיהן - לרוב גם לא קיים ביטוח בגינם: רק כמחצית מבתי העסק שנסקרו, רכשו פוליסות ביטוח בגין הפסדים מהונאה.