|
מה מסתתר בחומר הניקוי? [צילום: פלאש 90]
|
|
|
|
|
|
|
|
החומר נמצא בחומרים רבים הנמכרים למטרות הורדת כתמים קשים מריפוד. | |
|
|
|
|
|
מחקר בינלאמי גילה קשר בין חומר ממיס תעשייתי למחלת פרקינסון. חוקרים גילו עלייה גבוהה פי שישה בסיכון לפתח פרקינסון אצל אנשים שנחשפו במקום עבודתם לאתילן תלת-כלורי (trichloroethylene), או בקיצור TCE.
למרות ששימושים רבים ב-TCE נאסרו בעולם כולו, הכימיקל עדיין משמש כחומר להסרת שומנים.
המחקר התבסס על ניתוח נתונים של 99 זוגות תאומים מארצות הברית.
פרקינסון יכולה להתבטא ברעידות של הגפיים, בתנועה איטית ובליקוי בדיבור, אך הסיבה המדויקת למחלה עדיין אינה ידועה ואין לה מרפא. מחקרים שנעשו עד כה הראו כי מספר גורמים גנטיים וסביבתיים עשויים להיות אחראים. קשר נמצא כבר בעבר לשימוש במדבירי מזיקים.
החוקרים, ממוסדות בארצות הברית, בקנדה, בגרמניה ובארגנטינה, רצו לבדוק את ההשפעה שיש לחשיפה לחומר ממיס - במיוחד שישה חומרים כאלו, כולל TCE. הם בדקו 99 זוגות תאומים, שאחד מהם חלה בפרקינסון והשני לא פיתח את המחלה.
מאחר שתאומים דומים גנטית ולעתים קרובות חולקים את אותם מאפיינים בסגנון החיים, הם משמשים כקבוצת ביקורת יעילה יותר ומפחיתים את הסבירות לתוצאות מוטעות.
החוקרים ראיינו את התאומים כדי להרכיב היסטוריית תעסוקה ולהעריך את החשיפה לחומרים. הם נשאלו גם על התחביבים שלהם.
עדיין משמש להסרת שומנים
הממצאים הוצגו כמחקר הראשון שהראה קשר משמעותי בין חשיפה ל-TCE לבין פרקינסון, ושהציע כי חשיפה לחומר תורמת לעלייה גבוהה פי שישה בסיכויים לפתח את המחלה. המחקר גם קבע כי חשיפה לשני חומרים אחרים, perchloroethylene, או בקיצור PERC, ול-carbon tetrachloride, או בקיצור CC14, מעלים בצורה משמעותית גם כן את הסיכון למחלה.
לא נמצא קשר סטטיסטי לשלושה חומרים אחרים שנבדקו במחקר - טולואן, קסילן והקסאן.
המחקר מאשר למעשה כי מזהמים סביבתיים נפוצים עלולים להעלות את הסיכון לפתח פרקינסון, עובדה שיש לה השלכות חברתיות גדולות. הממצאים, כמו דיוווחים קודמים, מראים כי קיים פער של עד 40 שנה בין חשיפה ל-TCE לבין התפתחות פרקינסון, כלומר שקיים חלון הזדמנויות קריטי להאט את המחלה לפני שהתסמינים הקליניים מופיעים.
TCE משמש בצבעים, בדבקים, בחומרים לניקוי שטיחים, בתמיסות לניקוי יבש ובחומרים להסרת שומנים. הוא נאסר לשימוש בתעשיית המזון ובתעשיית התרופות ברוב אזורי העולם מאז שנות ה-70, בשל החשש מרעילותו. בשנת 1997, הרשויות בארצות הברית אסרו את השימוש בו בחומרים מרדימים, בחומרים מחטאים, בחיטוי דגנים ובחומר המנטרל את הקפאין שבקפה, אך הוא עדיין משמש כחומר להסרת שומנים ממתכות.
הדמיה ממוחשבת של תאי עצב פגועים במוח של חולי פרקינסון שנחשפו למי תהום מזוהמים מ-TCE הוכיחה גם היא קשר. מחקרים מעריכים כי עד 30% ממי השתייה בארצות הברית מזוהמים ב-TCE. באירופה, החומר סווג בשנת 2001 כ"קרצינוגן מקטגוריה 2", למרות שהוא עדיין משמש ביישומים רבים בתעשיה.
PERC, כמו ה-TCE, משמש כחומר בניקוי יבש וכחומר לסילוק שומן ונמצא במוצרים רבים לבית. השימוש ההיסטורי העיקרי ל-CC14 היה בייצור פחמן כלורו-פלואורי לשימוש כמקרר אך שימש גם כחומר לריסוס דגנים.