"מבנה השליטה הפירמדיאלי הרווח בשוק הישראלי יוצר עיוות קשה ומזיק, שבעטיו יכולים בעלי השליטה הגדולים לשלוט הלכה למעשה בחברות רבות, למרות שהחזקתם הישירה בהן היא באחוזים בודדים בלבד, ולפעול באמצעותן לטובת האינטרסים שלהם, תוך פגיעה באינטרסים של ציבור המשקיעים, הפרטיים והמוסדיים, ובכך גם באינטרסים של כלל הציבור בישראל" - כך טוענת התנועה לאיכות השלטון בנייר עמדה שהגישה לוועדה להגברת התחרותיות במשק בחודש מאי.

נייר העמדה הוצג בפני הוועדה, לאור בקשתה לקבל את עמדות הציבור לקראת השימועים שתקיים בסוף חודש נובמבר, בנוגע לטיוטת המלצותיה.

לדברי התנועה, החזקות צולבות ופירמידות שליטה נוגדות את אינטרס הציבור, באופן זה שהציבור אנוס להיות חלק מפירמידות השליטה. "כספי הציבור שבויים אצל בעלי ההון", אומרים בתנועה.

שליטה מלאה למרות אחזקה וסיכון שוליים

בתנועה מסבירים כי מאחר שבכל שלב בדרך נותרת בידי בעל השליטה למעלה מ-50% מהשליטה בחברה התחתונה יותר בשרשרת - אם על-ידי שליטה ישירה, ואם על-ידי הסכמי הצבעה עם מחזיקים אחרים - הרי שבעל השליטה המצוי בקודקוד הפירמידה הוא זה ששולט באופן ריאלי על כמעט כל אספקט שניתן לשלוט בו ביחס לכל החברות שבשרשרת — למרות שאחזקתו הכלכלית הינה לעיתים שולית.

התנועה מציגה מספר דוגמאות שלטענתה ממחישות את הבעיה, כגון עסקות קרקעות המלח ורכישת בנק הפועלים, אלרן ומבטחים שביצעה משפחת דנקנר; העסקת חתנו של יצחק תשובה, רמי נאור, כיועץ במשרה חלקית תמורת מיליוני שקלים; גרימת ההפסדים לישראמקו הודות למבנה שרשרת השליטה של חיים צוף, והעברת חובות מחברת צים הפרטית של משפחת עופר לחברה לישראל הציבורית.

"אופן שליטה עקיף זה מאפשר לבעל השליטה, המושך בחוטים מאחורי מסך של שרשרת בעלויות, לעקוף את הוראות החוק באשר לעסקות עם בעלי עניין, ולגרום בקלות יחסית לאישורן של
עסקות אשר יש להן בו עניין ואשר לעיתים עושקות את הציבור", מסבירה התנועה בנייר העמדה. "לאישורן של עסקות בעלי עניין תורם גם מבנהו ה'צפוף' של השוק בישראל, הנשלט ע"י מספר מצומצם ביותר של משפחות. אומנם לשם אישור עסקת בעלי עניין (בהנחה שהיא כלל מוכרת ככזו) נדרש רוב של שליש מקהל בעלי המניות ה'נקיים', שאינם בעלי עניין; אלא שבמבנה הנוכחי של המשק הישראלי, בקרב קהל זה מצויים פעמים רבות בעלי שליטה מרכזיים אחרים במשק, אשר יתמכו באישור העסקה ביודעם שבעל העניין ישיב להם טובה בעסקות שבהן יוכרזו הם כבעלי עניין, והוא יהיה חלק מקהל בעלי המניות ה'נקיים'".

לבסוף מסבירה התנועה כי שליטה זו של בעל השליטה בכלל החברות שתחתיו בפירמידה, מאפשר את שימורו של מצב זה - שכן בידיו להעביר כספים מחברה רווחית לחברה המצויה בחובות (למשל בדרך של רכישת החברה הכושלת ע"י חברה אחרת). כך, על-ידי גלגול ופיזור מתמיד של הסיכונים וההפסדים של החברות שבשליטתו, מתאפשר לבעל השליטה לבצר את כוחו באופן מתמיד.

מהבחינה הרגולטורית, מסבירה התנועה כי חסר הציבור מצוי בין הפטיש לסדן, מפני שלא קיים כלי שיטור אמיתי מול בעלי ההון. "כל סנקציה על בעלי ההון משפיעה עליהם רק ב-3% ועל הציבור ב-97%", מסבירים בתנועה.

"פירוק מלא של הפירמידות וגרעיני השליטה"

התנועה לאיכות השלטון מציעה מספר צעדים אופרטיביים לטיפול בבעיה, ביניהן פירוק הפירמידות, ניתוק אחזקות פיננסיות מריאליות ופירוק גרעיני השליטה בבנקים ובחברות ביטוח תוך פיזור השליטה לציבור באמצעות הבורסה.

בתנועה אומרים שדירקטור בחברה הוא מקצוע לכל דבר, וכי יש למנות לכל מוסד פיננסי 100% של דירקטורים מטעם הציבור במשרה מלאה ובשכר תחרותי לאחר תהליך מיון והכשרה קפדניים.

עוד מציעים בתנועה לאפשר לציבור בעלי המניות להצביע באינטרנט ובכך להחזיר את הכוח לאסיפה הכללית.

לבסוף, מציעים בתנועה ניתוק של "כלבי השמירה" מהפירמידות ובעיקר חברות המדרוג ורואי החשבון (שלטענתה כשלו בתפקידם) ופיזור הדרגתי של גרעיני השליטה של כל החברות בבורסה.