שמואל ויספיש, איש משמרות הצניעות של העדה החרדית בירושלים, יישלח למאסר של שנתיים בעקבות שורה של עבירות אלימות שביצע. כך קבע (יום ב', 21.11.11) בית המשפט העליון, אשר דחה את ערעורו של ויספיש על הרשעתו ועל חומרת עונשו.
השופט
סלים ג'ובראן מתאר בתחילת ההחלטה את המעשים שביצע ויספיש: "השתתף בעשרות הפגנות כנגד פעילותה של חנות מחשבים הממוקמת בשכונת גאולה שבירושלים. במהלך הפגנות אלו נהג המערער להפריע לפעילותה הסדירה של החנות, תוך שהוא נוקט באיומים ובאלימות כלפי עובדי החנות ולקוחותיה.
"כתב האישום מתאר כיצד נהג המערער לגרש ולדחוף לקוחות שהיו בחנות תוך שהוא מאיים עליהם שלא יקנו את סחורתה; כיצד היה הופך את הסחורה שבחנות, חוסם את הכניסה לה, ועורך בה תפילות המוניות על-מנת להפריע לפעילותה; וכיצד היה נוהג לכנות את עובדי החנות בשמות גנאי, ומאיים עליהם כי ירצח אותם אם ימשיכו לעבוד בה, ישרוף את החנות, ולא ינוח עד שתיסגר. בתחילת אוגוסט 2008 המערער זרק אבן, במהלך ההפגנות ויחד עם אחר, על יהושע ציטונה – מחסנאי החנות. האבן פגעה בגבו של מר ציטונה ונגרמו לו כאבים. המערער אף איים עליו כי הוא יפגע בו אישית, ישרוף אותו ולא תהיה לו מנוחה". בשל מעשים אלו הורשע ויספיש בהתפרעות, סחיטה באיומים, תקיפה סתם ותקיפה הגורמת חבלה ממשית בנסיבות מחמירות.
על-פי האישום השני, "במהלך אחת ההפגנות כנגד פעילות החנות כיבה אפרים גרינפלד, אחד המפגינים, את מתג החשמל בחנות. המערער ואחרים צעקו לעבר מר פרדמן, מנהל החנות, 'רוצח'. בשלב מסוים, גררו המערער וגרינפלד את מר פרדמן אל מחוץ לחנות. המערער אחז בו מאחור על-מנת שגרינפלד יוכל להכותו, וזה הכה אותו במכת אגרוף לאפו ובעט בידו. כתוצאה ממעשים אלו, סבל מר פרדמן מחתך בשפה, שבר באף ושבר ספירלי באצבע יד שמאל". ויספיש הורשע בהתפרעות, חבלה חמורה בנסיבות מחמירות וסחיטה בכוח.
האישום השלישי ייחס לוויספיש עבירה של הפרעה לשוטר במילוי תפקידו, כאשר הזדהה בפני שוטר בשם בדוי ומסר פרטים כוזבים על כתובתו ושמות הוריו. הוא הורשע גם באישום זה.
בבית המשפט המחוזי טען ויספיש שכלל לא ביצע את העבירות המיוחסות לו, אך בערעורו בעליון לא התכחש למעשיו. הוא טען שהאבן שזרק לא גרמה חבלה ממשית לציטונה, כי חלקו בתקיפתו של פרדמן לא היה חמור כשל גרינפלד, וכי בגזר הדין לא ניתן משקל מספיק לנסיבותיו האישיות ולכך שהיה רק מבצע בצוותא בחלק מן המקרים.
ג'ובראן קובע, כי מאחר שאין בחוק הגדרה למונח "חבלה של ממש", הרי שגם גרימת כאבים מהווה עבירה של תקיפה. עוד דחה את גרסתו של ויספיש בדבר תקיפתו של פרדמן וקבע, שאין ספק באשר לכוונותיו האלימות באותו אירוע. על חומרת העונש אומר ג'ובראן:
"המערער לקח לעצמו את החירות לכפות דעותיו, תוך שימוש באמצעים אלימים אשר הופעלו באופן כמעט יומיומי על החנות, עובדיה ולקוחותיה. התנהלות זו חותרת תחת אושיות שיטתנו הדמוקרטית. אף על-פי כן ולמרבה הצער, היא פשתה והפכה בחברתנו לתופעה של ממש, הדורשת את מיגורה. מלאכת האכיפה בתחום זה חשובה ביותר וכרגיל לבתי המשפט תפקיד במסגרתה. על העונשים המוטלים, בייחוד כאשר מדובר בעבירות אלימות המביאות לפגיעות גופניות, להלום את החומרה הרבה שבעבירות ואת האינטרס הציבורי שבהרתעה מביצוען".
