מומלץ לקיבוצים ולמושבים המעוניינים לבצע בעתיד הקרוב מהלך של שינוי מבני לזרז את ביצוע המהלך עוד ב-2003, זאת על מנת להמנע מאפשרות של שינוי לרעה של החקיקה בתחום זה. כך דבריו של רו"ח אייל לבנת, מרכז תחום עידוד התעשייה בברית פיקוח.
לדבריו, קיבוצים, מושבים וחברים במושבים אשר כלולים בהסדר הקיבוצים או בחוק גל ואשר מבצעים שינוי מבנה והתייעלות בענפי המשק יכולים כיום לעשות זאת בלי שהשינוי יוגדר כאירוע מס, וזאת באמצעות ההקלות במס לחקלאים במסגרת תקנות מס הכנסה (תקנה מס. 4).
עוד אמר לבנת, כי תוקפה של התקנה פג בסוף השנה. בעבר, הוארכה התקנה מספר פעמים וברית פיקוח פועלת, כך אמר, לקבלת הארכה נוספת, אך אין ודאות שההארכה אכן תאושר. בלי תקנה זו, יתייחסו שלטונות המס לשינוי המבני בקיבוץ או במושב על-פי הכללים הרגילים של הפיצולים והמיזוגים בפקודת מס הכנסה.
החסרון של ביצוע השינוי בדרך זו היא שהתקנות בנוגע לפיצולים ומיזוגים הן כלליות ואינן תמיד מותאמות לצרכים המיוחדים של המגזר החקלאי ולדיני האגודות השיתופיות. התהליך בערוץ הזה עלול להיות מורכב יותר, בעל מגבלות רבות יותר ועלול להיות כרוך בעלויות מס גבוהות יותר.
תהליך השינוי המבני נועד ליצור חיץ משפטי בין הפעילות הכלכלית לפעילות הפרטית בקיבוץ ובמושב. במסגרת התהליך מבוצע תאגוד של המפעל והענפים הכלכליים של הקיבוץ או המושב בניהול של חברת אחזקות, בבעלות משותפת של הקיבוץ, החברים ולעיתים גם גורם חיצוני. תהליך זה הכרחי כתשתית לשינויים נוספים בקיבוץ כגון שיוך דירות ונכנסים יצרניים לחברים באמצעות חלוקת מניות ועוד.
