רואי החשבון של רשות השידור, משרד KPMG סומך-חייקין, הצמידו הערת חי לדוחותיה לשנת 2010, בשל גרעון של 134 מיליון שקל בהון החוזר וגרעון של 327 מיליון שקל בנכסים נטו ששימשו לפעילות, נכון ל-31.12.2010. כך מגלה תזכיר הצעת חוק שהפיץ משרד ראש הממשלה. המשרד מציע, בהצעה זו ובהצעה הצמודה לה, להפסיק את הפחתת האגרה מחד, ומאידך - להמשיך בהקטנת היקף הפקות המקור לו מחויבת הרשות.

משמעות הערת העסק החי היא, כי הרשות עלולה להגיע לפשיטת רגל ב-12 החודשים שלאחר חתימת הדוחות (תאריך שלא נמסר בתזכיר). מאחר שמדובר ברשות ממלכתית, סביר להניח שהיא לא תגיע למצב זה. ואולם, הערה כזו משפיעה על הריבית שמשלם אותו גוף, על הבטחונות שהוא נדרש להעמיד, על תנאי התשלום לספקיו ועוד.


מאשימים בעקיפין את סילבן שלום


חוק ההסדרים קבע בשנת 2002, כי אגרת הטלוויזיה תופחת בשנת 2004 ב-10%, בשנת 2005 ב-11%, בשנת 2006 ב-12%, ומשנת 2007 ואילך ב-5%. עוד נקבע, כי אגרת הרדיו ברכב תופחת ב-5% מדי שנה. לדברי משרד ראש הממשלה, "ההפחתות האמורות פגעו באופן קשה בהכנסות רשות השידור, יצרו גירעונות גבוהים והיקשו על רשות השידור למלא את תפקידיה, שנקבעו בחוק ובסופו של דבר עלולות להביא לקריסתה המוחלטת של רשות השידור ולסגירת השידור הציבורי". יצויין, כי שר האוצר בעת ההחלטה על ההפחתות היה סילבן שלום, יריבו העיקרי בליכוד של ראש הממשלה כיום, בנימין נתניהו.

בשנים 2010-2008 הופסקה ההפחתה, לאחר שבמשך שמונה שנים ירדה אגרת הטלוויזיה ב-43% והיא מסתכמת כיום ב-350 שקל. גם ההפחתה באגרת הרדיו הופסקה והיא עומדת כיום על 117 שקל, לאחר ירידה נומינלית של 70% מאז 2003. ואולם, מודה משרד ראש הממשלה, "תוכנית הרפורמה ברשות לא הסתיימה בשנת 2011 כמצופה... מרשות השידור נמסר, כי במצב כיום, שבו טרם הושלמה הרפורמה ברשות, הפחתות באגרה ובסכום הנוסף אינן משקפת את מכלול העלויות הנדרשות לצורך הפעלתה של רשות השידור, לרבות עלות הפקת התוכניות, עלות חידוש הציוד, עלות חידוש המשדרים, עלות פירעון ההלוואות וכיו"ב".

לאור כל זאת מוצע, כי גם בשנה הבאה לא תופחת האגרה. משרד רה"מ מציין, כי מחד יכניס המהלך לרשות השידור 30 מיליון שקל נוספים, אך מאידך - יחייב את המדינה להוסיף עוד 13 מיליון שקל מתקציבה למימון חלקה באגרותיהם של נכי רדיפות הנאצים, נכי צה"ל ומשפחות שכולות ואזרחים ותיקים.


מחויבים ל-50% הפקות מקומיות קנויות


תזכיר החוק השני נועד להעניק לרשות השידור הכשר בדיעבד לאי עמידתה בהוראות החוק בנוגע להפקות מקור בשנת 2011. חוק רשות השידור קובע, כי על הרשות להקצות לפחות 50% מזמן השידורים להפקות מקומיות קנויות (דהיינו: שהופקו מחוץ לרשות), כאשר לפחות 70% מתוך זמן זה יהיו שידורים ראשונים (דהיינו: לא שידורים חוזרים). עוד נקבע, כי על הרשות לשדר לפחות 180 שעות בשנה של סוגה עילית מתוך ההפקות המקומיות הקנויות. סעיף נוסף מחייב את הרשות להוציא לפחות 36% מהכנסותיה על רכישת ההפקות המקומיות.

מבקר המדינה, מיכה לינדנשטראוס, קבע בדוח לשנת 2010, כי הרשות הפסיקה כמעט לחלוטין את רכישת ההפקות המקומיות, לאחר שקיבלה היתר לכך מן השר הממונה עליה (כיום - ראש הממשלה). הדוח קובע, כי "לדעת משרד מבקר המדינה, על הרשות, שהיא גוף שידור ממלכתי, לקבוע לעצמה יעד מרכזי בתחילת כל שנה - לרכוש ולשדר הפקות מקומיות קנויות ולהשיגו".

ואולם, טוען משרד ראש הממשלה, בשל הקשיים בהם מצויה הרשות ואי השלמת הרפורמה בה, היא לא עומדת גם השנה בדרישות המינימום הקבועות בחוק. לפיכך, מתבקשת הכנסת לאשר לרשות בדיעבד שלא לעמוד בהן. יצויין, כי ההצעה הוגשה פחות מחודש לפני תום השנה ותאושר רק בשנה הבאה, כך שהכנסת תעניק לרשות פטור רטרואקטיבי מהחוק - דבר העשוי להוות תקדים גם לערוצים המסחריים, המצויים אף הם בקשיים ניכרים.