האם האדם המודרני התפתח באזורנו?

החוקרים מציינים שעצמות פילים ועליהם סימנים המעידים על אכילת פילים על-ידי ההומו ארקטוס נמצאו ברבים מהאתרים של התרבות האשלית (התרבות המיוחסת להומו ארקטוס) ברחבי העולם וגם בישראל. מנגד, בלבאנט (ישראל, ירדן, סוריה, לבנון וחלקים מטורקיה של היום) לא נמצאו שרידי פילים באתרים של תרבויות מאוחרות יותר מהאשלית, החל מלפני 400,000 שנה.

ממצאי עצמות בעלי החיים מהאתר האשלי בגשר בנות יעקב (שגילו קרוב ל-800 אלף שנה), מלמדים שהפילים היו חיה חשובה ביותר בכלכלתו של ההומו אירקטוס וסיפקו לו כ-60% מסך הקלוריות מן החי. מכאן היה ברור שהיעלמות הפיל - חיה ענקית שערכה הקלורי שווה לזה של עשרות רבות של יחמורים, למשל - הטילה עומס עצום על ההומו ארקטוס שנאלץ לצוד מספר רב יותר של חיות קטנות וזריזות יותר כדי לפצות על החוסר בבשר ובשומן. החוקרים מציינים שבמקביל להיעלמות הפילים הופיע לראשונה האדם המודרני.

החוקרים מצאו שגם באפריקה נעלמו הפילים, יחד עם התרבות האשלית, וכי גם שם הקדימה היעלמות הפילים מהאתרים את הופעת האדם המודרני. ההבדל העיקרי היה ששם התרחש התהליך 150,000 שנה מאוחר יותר מאשר בישראל. החוקרים הסיקו מכך כי יש לקשור בין היעלמות הפילים לבין הופעת האדם המודרני הן באזורנו והן באפריקה - דבר שלא הוצע עד כה.

בניסיון להבין לעומק את ההשפעה שהייתה להיעלמות הפילים על ההומו ארקטוס מההיבטים של צריכה קלורית ושל אבות המזון, בנו החוקרים מודל חישובי ביו-אנרגטי של תזונת האדם. אחת המסקנות החשובות שהסיקו מהמודל היתה, שההומו ארקטוס היה תלוי בכמות משמעותית של שומן מן החי לקיומו; ידוע שהאדם מוגבל פיזיולוגית בכמות החלבון, שהכבד יכול לעבד לאנרגיה ובכמות המזון הצמחי (לא מבושל) שהוא יכול לעכל ביום.מכאן שההומו ארקטוס היה חייב להשלים את תזונתו בצריכת כמות משמעותית של שומן. בישראל לאורך פרקי זמן ארוכים מאד, בין קרוב למיליון וחצי שנים לפני זמננו ועד לפני כ-400 אלף שנה לפני זמננו, שם האדם דגש על ציד חיות גדולות ועשירות בשומן. הפיל היה הבולט בין החיות האלה.

הבנת תלותו של ההומו ארקטוס בשומן מן החי מאירה מימד נוסף של התעוקה האבולוציונית שנגרמה בעקבות היעלמות הפילים: לפיל לא רק כמות שומן גבוהה יחסית לחיות קטנות (ככלל, ככל שהחיה גדולה יותר כך כמות השומן היחסית בגוף גבוהה יותר) אלא שבניגוד לחיות קטנות יותר הוא אינו מאבד כמעט שומן בעונות יבשות. החוקרים מציינים שחייו של ההומו ארקטוס בלבאנט בעונות הקיץ שלאחר היעלמות הפילים היו כנראה קשים מנשוא. הנוף הצמחי היבש, בצד צריכת החלבון הנתונה למגבלה פיזיולוגית, גרמו לכך שכדי להשיג את השומן שבעבר סופק על-ידי הפילים צריך היה ההומו ארקטוס לצוד מספר רב של חיות קטנות וזריזות יותר, שהשומן בהן הולך ואוזל לאורך הקיץ. ציד חיות קטנות יותר גם דרש ממנו השקעת אנרגיה רבה יותר להשגת אותן כמויות של בשר ושומן.

ואכן בחינה של השינויים האנטומיים, המורפולוגיים והתרבותיים שעבר ההאדם המודרני, מצביעה על התאמה לציד של חיות קטנות וזריזות. נפח מוחו הגדול יותר של האדם המודרני, בהשוואה להומו אקרטוס, איפשר לו איתור, מעקב וצייד יעיל יותר של חיות ובפרט של החיות עתירות השומן, כפי שעולה מממצאי עצמות בעלי החיים במערת קסם. מוחו הגדול אפשר גם פיתוח מיומנויות חברתיות וטכנולוגיות, שבעזרתן היה שמסוגל היה לצוד ולצרוך מספר רב יותר של חיות קטנות, לדוגמא, ציד בקבוצה, שיתופיות בחלוקת האוכל, שליטה באש וייצור כלי אבן חדשניים. שינויים פיזיים שאפיינו את האדם המודרני, כגון משקל נמוך יותר והתארכות יחסית של איברי תנועה תרמו לשיפור זריזותו ולהקטנת העלות האנרגטית של תנועתו בשטח.

עדויות להתנהגויות חדשות המצביעות על כישורים קוגניטיביים וחברתיים גבוהים בהשוואה להומו ארקטוס, נמצאו במערת קסם פורסמו בעבר.

החוקרים מציינים עוד, שהמאמר שפרסמו בנושא, בנוסף להיותו הראשון המציע סיבות להופעתו של ההומו סאפיינס באזורנו, מאתגר גם את הפרדיגמה של "היציאה מאפריקה", ששלטה בחקר האבולוציה של ההומו סאפיינס במשך שנים רבות, ולפיה מוצא ההומו סאפיינס מאפריקה. בשנים האחרונות פרדיגמה זו זועזעה על-ידי גילויים חדשים מאירופה, סין ומקומות אחרים וכן על-ידי התקדמות בתיאוריה ובמתודולוגיה של האנתרופולוגיה הפיזית. אלה מכינים כעת את הבמה להבנה חדשה של הסיפור האנושי בכללו והופעת האדם המודרני בפרט.

החוקרים מרחיבים בימים אלה את מחקרם בניסיון לשחזר את הסיבות לתופעות נוספות באבולוציה האנושית בעזרת המודל הביו-אנרגטי שפיתחו במחקר זה.