חשיפה לאור השמש יכולה לעזור ולעצור את התפשטות אבעבועות הרוח. צוות חוקרים מאוניברסיטת לונדון גילה כי אבעבועות רוח שכיחות פחות באזורים עם רמות גבוהות של קרינה אולטרה-סגולית. כך דיווחו בכתב העת Virology.

החוקרים סבורים כי אור השמש משבית את פעולתם של וירוסים על העור ומקשה עליהם לעבור הלאה ולהתפשט. מומחים אחרים בתחום טוענים כי גורמים אחרים, כולל טמפרטורה, לחות ואפילו תנאי מחיה משחקים תפקיד.

וירוס אבעבועות הרוח מדבק ביותר, ולמרות שהוא יכול להתפשט דרך שיעול ועיטוש בשלבים המוקדמים של הזיהום, המקור העיקרי הוא מגע עם הפריחה המאפיינת אותו של שלפוחיות ופצעונים.

מזה זמן רב ידוע כי אור אולטרה-סגולי משבית את פעולת הווירוסים, והחוקרים מאמינים כי עובדה זו יכולה להסביר מדוע אבעבועות רוח שכיחות פחות ומתפשטות פחות מאדם לאדם במדינות טרופיות. כמו-כן, ייתכן שזה ההסבר לכך שאבעבועות רוח שכיחות יותר בעונות הקרות ובמדינות בהן אנשים נחשפים פחות לאור השמש.

קשר מבוסס

החוקרים בדקו נתונים מ-25 מחקרים קודמים שעסקו בווירוס אבעבועות הרוח במספר מדינות בעולם, והשוו נתונים אלו עם מספר גורמים אקלימיים. התוצאות הצביעו על קשר ברור בין רמות הקרינה האולטרה-סגוליות לבין שכיחות וירוס אבעבועות הרוח.

גם תוצאות ראשוניות סותרות ניתנות להסבר - השיא בשכיחות אבעבועות רוח בהודו ובסרי לנקה הוא במהלך עונת הקיץ היבשה והחמה. החוקרים סבורים כי בגלל זיהום האטמוספירה, קרניים אולטרה-סגוליות נמוכות למעשה הרבה יותר במהלך עונה זו בהשוואה לעונות גשומות יותר.

לדבריהם, עד כה לא היה מי שלקח בחשבון את הקרניים האולטרה-סגוליות כגורם, אך מחקרים אפידמיולוגיים הראו קשר מבוסס בין קווי הרוחב בכדור הארץ לבין הווירוס.

למרות שקרניים אולטרה-סגוליות תורמות להבדלים בשכיחות אבעבועות הרוח בין אזורים טרופיים לאחרים, ישנם גורמים אחרים שיש לקחת אותם בחשבון, משום שגורמים רבים מלבד הקרניים האולטרה-סגוליות יכולים להשפיע על התפתחות והתפשטות המחלה כמו חום, לחות וגורמים חברתיים כדוגמת צפיפות יתר.