כאשר קיים חשש שתרומת איברים המבוצעת בחו"ל נגועה ב
סחר באיברים, והחולה אינו מצליח להפריך חשש זה, הוא אינו זכאי למימון ההשתלה בידי קופת החולים בה הוא חבר. כך קובע (15.12.11) בית הדין האזורי לעבודה בנצרת.
אמין סעיד זערורה, חולה כליות המבוטח בקופת חולים מאוחדת, עבר באוקטובר 2007 השתלת כליה מתורם חי בפיליפינים. כאשר פנה לקופה לפני ההשתלה, הפנתה אותו הקופה לביצוע ההשתלה בריגה ואף הביאה לידיעתו את הוראות מנכ"ל משרד הבריאות בנושא.
בהוראות אלו נקבע, כי על-מנת להסיר את החשש שמדובר בסחר באיברים, על המנותח "להציג בפני הקופה מידע מפורט אשר יכלול, בין היתר, את כל אלה: (א) זהות התורם. (ב) הגורם באמצעותו הושגה התרומה, ודרך השגתה. (ג) תצהיר של התורם והנתרם, ערוך ע"י עו"ד, כי תרומת האיבר מן הנתרם, לא נעשתה כנגד כסף או שווה כסף. או כנגד הבטחה למתן כסף או שווה כסף מן הנתרם או אחר עבורו, לתורם או לאדם אחר. (ד) התורם והנתרם יפרטו כל נתון רלוונטי בדבר קשרים, היכרות קודמת וכדומה העושים את התרומה האלטרואיסטית לסבירה בנסיבות, ויספקו כל חומר או מסמך שיש בו לתמוך באמיתות הנתונים שנמסרו. (ה) אישור המוסד הרפואי בחו"ל או גוף רשמי אחר באשר לזהות נותן התרומה, וכל בדיקה שביצע על-מנת לשלול חשש כי הפעולה בוצעה בכפייה או תוך סחר באיברים".
מאוחדת לא מימנה את ההשתלה ומשרד הבריאות דחה את ערעורו של זערורה על החלטתה. השופטת
אורית יעקבס דחתה את ערעורו של זערורה, תוך שהיא מציינת את העובדות שהוא למעשה אינו מכחיש: לא הייתה כל היכרות בינו לבין התורם, הם אינם דוברים את אותה שפה ואינם חיים באותה מדינה. יעקבס קובעת:
"מעיון בעובדות הנ"ל אשר מחלישות, במידה רבה מאוד, את האפשרות שהתרומה אותה קיבל התובע מהתורם הפיליפיני, נעשתה ממניעים אלטרואיסטים. עולה כי התובע, לא מילא אחר התנאים הקבועים בחוזר המנכ"ל, המנחים את הקופה ואת הוועדה בבואם לדון בתביעות למימון השתלות, ובכלל זה לא סיפק הסברים ומסמכים אשר יש בהם כדי לשלול את החשש לסחר באיברים. בנסיבות אלו לא הצליח התובע לשכנע את הוועדה כי אין חשד שההשתלה שביצע הייתה נגועה בסחר איברים".
