סגן נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה, המשפטן פרופ' מרדכי קרמניצר, הגיש (יום ג', 10.1.12) לוועדת החוקה של הכנסת חוות דעת אשר קובעת כי הצעת החוק שדורשת תקופת צינון לאנשי תקשורת המבקשים להיכנס אל העולם הפוליטי היא הצעה פרסונלית ופסולה.

על-פי הצעת החוק, אשר זכתה לכינוי "חוק יאיר לפיד", ואשר הוגשה בשתי גרסאות, האחת על-ידי ח"כ רונית תירוש (קדימה) והשנייה על-ידי ח"כ כרמל שאמה-הכהן (הליכוד), לא יוכל עיתונאי להיבחר לכנסת אם לא עברה תקופת צינון מינימלית מאז סיום עבודתו התקשורתית. על-פי ההצעה של ח"כ תירוש, אמורה לעבור חצי שנת צינון ועל-פי הצעת שאמה-הכהן - אמורה לעבור שנה תמימה.

"אנחנו מתנגדים להצעת החוק. הצעת החוק פוגעת שלא לצורך בזכות להיבחר העומדת בבסיס ההליך הדמוקרטי. היא גוררת פגיעה קשה ביכולתו של אדם לעסוק בעבודתו העיתונאית, ובכך פוגעת בחופש העיסוק שלו וכן בחופש הביטוי שלו. מעל לכל, אין ספק בידנו כי מדובר בחוק פרסונלי שנועד להצר את צעדיו של מועמד ספציפי אחד, בצורה שאינה עומדת בקנה אחד עם נורמות חקיקה בסיסיות", ציין.

לדברי קרמניצר, הניסיון לגזור גזירה שווה בין בכירי מערכת הביטחון, החייבים ב"תקופת צינון" בין פרישתם משירות המדינה להגשת מועמדותם לחברות בכנסת, הוא ניסיון עקר.

"קשה לראות כיצד ניתן להשוות בין הנזק הפוטנציאלי למדינה, הן מהחלטות נגועות בניגוד עניינים, והן מהנזק לאמון הציבור כאשר מדובר בבכירי מערכת הביטחון, ובין הנזק שייגרם מהאפשרות שעיתונאי יטה את פעילותו העיתונאית בעקבות שיקולים פוליטיים עתידיים. האם ניתן להשוות בין נזק ביטחוני שיכול לעלות כדי חיי אדם ופגיעה בבטחון המדינה, לנזק שייגרם לזכותו של הציבור לסיקור הוגן?", כתב בחוות הדעת. עוד הוסיף כי לגבי רוב העיתונאים - הפרשנים - לא חלה כלל חובה של ממלכתיות ואובייקטיביות וכי על האחרים חלים כללי האתיקה העיתונאית, וכמובן - משפט הציבור.

עוד ציין קרמניצר כי לא ברור מדוע נעצרו מנסחי ההצעה בעיתונאי שמגיש תוכנית. לדבריו, השפעה רבה על תכני הדיווח ואופן מושאי הסיקור העיתונאי יש גם לעורכים, למפיקים, לתחקירנים, ובוודאי לבעלי השליטה בגופי תקשורת מסחריים. "מדוע יש להתרכז רק במגישים? ייתכן שיש בכך לחשוף את הרציונל האמיתי מאחורי ההצעה: המציעים מבקשים להימנע מתחרות מול אנשים פופולריים, הזוכים לזמן מסך זמין וזאת בלי קשר לשאלת הסיקור ההוגן וההטיה העיתונאית", כתב.

לדבריו, הבעיה היא שרציונל זה היה מחייב גם פסילתם או צינונם של סלבריטאים אחרים, אנשי בידור, אנשי דת, ובכלל אנשים פופולריים. "האם לכך נרצה להגיע?", תמה.

בסיכומם של דברים ציין כי מוטב לה לכנסת שלא לבזות עצמה בהצעת חוק שמנסה להתערב, בגסות, בהליך הבחירות הדמוקרטי. "הזכות לבחור ולהיבחר היא זכות שאין פוגעים בה ללא צידוקים חזקים ומשכנעים. התגברות כוחו של מועמד ספציפי, על חשבון כוחן של המפלגות הקיימות, היא נימוק רע מאוד להצדקת חקיקה, לא כל שכן חוק יסוד", ציין.