"אנו מקווים שלא נצטרך להשתמש בלקחי המשבר האחרון הרבה יותר מוקדם" - כך אמר הערב (ה', 12.1.12) נגיד בנק ישראל סטנלי פישר, שנשא את הרצאת הפתיחה, בערב עיון של בנק ישראל לרגל פרסום דוח שכותרתו "ישראל והמשבר העולמי".

פישר אמר כי תוך כדי ההתמודדות עם המשבר הפיננסי העולמי, התקבלה בבנק ישראל החלטה לכתוב דוח על לקחי המשבר. אחת הסיבות לכך הייתה שהמשבר הקודם היה 22 שנה לפני כן, ובבנק ישראל התקשו להעמיד את הידע שנצבר בזמן המשבר הקודם. "חשבנו שלאחר שנכתוב את הדוח נשים את הספר על המדף למשך לפחות 22 שנה נוספות, אולם כעת אנו מקווים שלא נצטרך להשתמש בלקחי המשבר הרבה יותר מוקדם", אמר פישר.

הוא תיאר עשרה לקחים שלמד מהמשבר האחרון - חלקם לקחים כלכליים וחלקם לקחים העוסקים בניהול משברים, לאו-דווקא כלכליים.

• הלקח הראשון, לדברי פישר, הוא שהגעה לריבית אפסית איננה מבשרת את סופה של המדיניות ההרחבה המוניטרית. "מי שלמד על מלכודת הנזילות בלימודי הכלכלה שלו, למד שכאשר הריבית מגיעה לאפס תם תפקידה של המדיניות המוניטרית, וצריך לעבור למדיניות פיסקלית. במשבר הנוכחי מצאנו עצמנו עובדים בריבית קרובה לאפס, אבל ראינו שיש הרבה דברים נוספים שבנק מרכזי יכול לעשות", ציין פישר. "ניתן למנות, למשל, את ההקלה הכמותית – רכישת נכסים פיננסיים על-ידי הבנק המרכזי, שאמנם אינה מורידה את הריבית לטווח הקצר, אבל היא כן מגדילה את כמות הנזילות במשק. כמו-כן, רכישת נכסים בחלק הארוך של עקום התשואות, יכולה להשפיע על הריבית לטווח הארוך, ולהגדיל את הביקוש למשכנתאות, להשקעות של הסקטור הפרטי, וכו'".

• הלקח שני הוא שאין גבול למספר הפעמים שאפשר לחזור ולציין את חשיבותה הקריטית של מערכת פיננסית חזקה ויציבה. "המשבר הזה היה, להפתעת רבים, קשה במיוחד דווקא במדינות המפותחות והמתקדמות, משום שהמערכות הפיננסיות שלהן נקלעו למשבר עמוק", אמר פישר.

• הלקח שלישי, לדברי פישר, הוא הצורך בפיקוח מאקרו יציבותי. "אין לנו הגדרה מדויקת של פיקוח מאקרו יציבותי, אך המושג כרוך במהותו בשני אלמנטים: שהפיקוח נסב על המערכת הפיננסית בכללותה, ושהוא כרוך בקשרי גומלין מערכתיים. כיום או מבינים שאנו חייבים לחשוב על המערכת הכלכלית והפיננסית כולה כמערכת אחת", אמר פישר.

• הלקח רביעי, לדברי פישר, הוא התמודדות עם בועות.

• הלקח חמישי, הסביר פישר נוגע למלווה של מוצא אחרון, הגדול מדי מכדי ליפול. "מקובל לראות את הבנק המרכזי כמלווה של מוצא אחרון במצב של משבר נזילות, אבל פחות במצב של חדלות פירעון", אמר פישר. "בישראל החוק קובע שהבנק המרכזי רשאי להתערב לפי ישקול דעתו כדי להתמודד עם בעיית נזילות, אך הוא זקוק לאישור הממשלה כדי להשתלט על מוסד כספי חדל פירעון. אולם בפועל, ההבחנה בין בעיית נזילות לבעיית חדלות פירעון אינה חדה וברורה בזמן משבר, ולכן יש צורך בשיקול דעת בכל שלבי המשבר, כמו בבנקאות מרכזית בכלל".

• הלקח השישי, אמר פישר, נוגע לחשיבותו של שער החליפין במשק קטן ופתוח. "אצלנו בישראל אין צורך להדגיש נקודה זו. יש בעולם אנשים שחושבים שאסור להשפיע על שער החליפין למעט דרך הריבית", אמר פישר. "לי ברור ששער החליפין הנו אולי המשתנה הכי חשוב במשק, ויש אפילו מדינות, סינגפור למשל, שמנהלות את המדיניות המוניטרית על-ידי קביעת שער החליפין, או טווח לשער החליפין, ונותנות לריבית להתאים את עצמה לטווח זה. נושא זה נידון כבר לעומק בישראל, – אני חושב שהשורה התחתונה היא שאפר להתערב בשוק כשמתרחש ייסוף, ואפשר לעשות זאת בהצלחה".

• הלקח השביעי נוגע לאמיתות הנצחיות מקרן המטבע הבינלאומית. "קרן המטבע מטיפה תמיד לניהול מושכל של המדיניות המוניטרית והפיסקלית, והמשבר לימד אותנו שאכן, המשקים שעברו את המשבר בהצלחה, הם אותם המשקים שניהלו מדיניות מוניטרית ופיסקלית נכונה בתקופה שלפני המשבר", אמר פישר.

• לקח שמיני קובע כי יש לחתור ליעד האינפלציה, בגמישות. "חשוב שנחתור ליעד האינפלציה, אולם חשוב גם שנעשה זאת תוך גמישות ביחס לאבטלה, לצמיחה, ולמצב הפיננסי. גמישות זו הוכיחה את עצמה", אמר פישר .

• הלקח תשיעי: בזמן משבר לא נכנסים לפאניקה. "עצה זו עמדה במבחן הניסיון והזמן", אמר פישר.

• הלקח העשירי: לעולם אל תגיד "אף פעם". "במשבר אנו מוצאים את עצמנו נאלצים לנקוט בכל מיני צעדים שלא חלמנו שנצטרך לעשות, ולא תיארנו לעצמנו אי פעם שנעשה", ציין פישר. "עדיף לעולם לא להגיד שאף פעם לא נעשה צעד כזה או אחר – בעת משבר אנו צריכים להיות גמישים מאוד לגבי הצעדים שנצטרך לעשות, ועדיף לשמור לעצמנו את הגמישות הזו".