פסק דין של בית הדין האיזורי לעבודה בחיפה צפוי לעלות לצים, לפי טענותיה של החברה עצמה, 20 מיליון שקל. מדובר בסכום משמעותי, כאשר צים שבשליטת החברה לישראל עומדת בפני הסדר מורכב לארגון מחדש של חובותיה.

טובה גרוסמן פרשה מצים בשנת 2004, בהיותה בת 55, בהתאם להסכם פרישה מוקדמת שנחתם בחברה בשנת 2001. היא טענה כבר אז, כי ההסכם מפלה בין גברים לנשים: הראשונים פורשים בגיל 67 והאחרונות פורשות כבר בגיל 62, כך שהגברים זוכים בעוד חמש שנים של שכר לצורך חישוב הפנסיה. צים טענה, כי דווקא האפשרות לפרישה בגיל צעיר יותר מהווה הטבה לנשים.

השופטת מיכל פריימן קבעה (14.12.11), כי אין ספק שההסכם נגוע באפליה אסורה של נשים, וכי צים לא הוכיחה שמדובר בהטבה לנשים הפורשות. היא מעירה, כי גם אם היה הדבר מוכח - עדיין מדובר באפליה מגדרית אסורה, שכן היא יוצאת מהנחה שאישה מעדיפה לפרוש בגיל צעיר יחסית ולא למצות את זכותה לעבוד. באופן מעשי, קבעה פריימן, אין פירושו של דבר שיש להחזיר את גרוסמן לעבודה, אלא שיש לבטל את האפליה האסורה.

פריימן התייחסה גם לטענת צים, לפיה קבלת התביעה תגרום לה נזק פוטנציאלי של 19.5 מיליון שקל, שכן עובדות במצב דומה יתבעו אותה אף הן. צים אף טענה, כי "נזק זה יכול להביא להשלכה על תוכנית ההבראה והסדר הנושים החלים בחברה לשם יציאה מהמשבר הכלכלי" בו היא שרויה. גרוסמן מצידה טענה, כי פוטנציאל התביעות הוא 8 מיליון שקל בלבד, וכי מצבה של צים טוב והיא תוכל לעמוד בתשלומים אלו.

פריימן לא הכריעה בשאלה מהו היקף התביעות הפוטנציאליות, אך הסתכמה על תצהירה של צים עצמה ולפיה צפויה הייתה בשנת 2011 התאוששות בשוק התובלה הימית והחברה תגיע לרווח תפעולי של 100 מיליון דולר. על-פי אותו תצהיר, צים צפתה רווחים של 350-300 מיליון דולר בכל אחת מן השנתיים הבאות.

יצויין, כי בפועל מצבה של צים קשה בהרבה. בשלושת הרבעונים הראשונים של 2011 היא רשמה הפסד של 245 מיליון דולר. ברבעון השלישי לבדו רשמה החברה הפסד תפעולי של 63 מיליון דולר, לעומת רווח תפעולי של 102 מיליון דולר ברבעון השלישי של 2010. מצבת ההתחייבויות שלה מגיעה ל-2.8 מיליארד דולר, היא אינה עומדת בהתניות הפיננסיות ומנהלת מו"מ קדחתני לארגון מחדש של חובותיה, לפיטורי 100 עובדים ולקיצוץ בתנאי העסקתם של הנותרים.

בנושא ההשלכות הכלכליות של פסק הדין, אומרת פריימן: "לא שוכנענו כי בנסיבות המקרה ישנה הצדקה להתחשב בסיכוניה הכלכליים הבלתי-מוכחים של החברה תוך פגיעה בזכויותיה של התובעת לשוויון. יש לזכור כי אין מדובר במעסיק קטן, חלש, שפעילותו הכלכלית מצומצמת, אלא במעסיק שהיקפי פעילותו עצומים ורווחיו הצפויים, על-פי תשקיף שלו עצמו, מסתכמים במאות מיליוני דולרים". לאור כל זאת קבע בית הדין, כי יש להשוות את תנאי פרישתה של גרוסמן לאלו של גברים.