מליאת הכנסת דחתה (יום ב', 23.1.12) שלוש הצעות אי אמון של סיעות האופוזיציה בנושאי חוק טל, הכישלון המדיני כלכלי ובקשת החנינה לשוטר שחר מזרחי.
ראש האופוזיציה, ח"כ
ציפי לבני (קדימה), הציגה את הצעת האי אמון של קדימה ואמרה כי "אנחנו בתהליך הידרדרות ערכי, מוסרי , חברתי וביטחוני. אנחנו מרמים את עצמנו כשאנחנו אומרים צבא העם. אנחנו לא יכולים להמשיך לדבר על צה"ל כצבא העם כשלא כל האזרחים תורמים את חלקם לביטחון ישראל או לחברה. צבא העם זה לא הצבא של הממשלה וזה לא הצבא של ראש הממשלה וכשאני שומעת שהוא בוחש מנימוקים לא עניינים במינויים הבכירים בצה"ל צריך לקרוא לו להסיר את ידיו הפוליטיות מהמינויים של הקצונה הבכירה בצה"ל".
לבני הוסיפה כי "החיילים הם אלו שמגנים על המדינה בעת מלחמה וקודמים לאזרחים בעת שלום. זה ברור שהם צריכים לקבל יותר כסף אך זה לא תחליף לאי שוויון. מאחר ש-50% מתלמידי כיתה א' אינם ציוניים, יש לנו פרק זמן קצר לקבל החלטות. זה לא רק דיון תיאורטי, זה מה שהוביל את הקבוצה שהיא הרוב, לצאת הקיץ לרחובות".
השר להגנת הסביבה והמקשר לממשלה, ח"כ
גלעד ארדן (הליכוד), השיב להצעת האי אמון ואמר "ראש האופוזיציה מדברת פעם אחר פעם על כל הנושאים שלגביהם הייתה יכולה להשפיע ולא עשתה דבר היא מגלמת את התוכנית הכל דיבורים, ותו לא".
עידוד להרג ערבים
ח"כ חנין זועבי (בל"ד) אמרה כי השר לא מוצא במעשה האיום של מזרחי סיבה לחשבון נפש. השר שאמור היה להזדעק, לא מצא לנכון לפעול בעניין. המשטרה לא מתפקדת מול אוכלוסיה מסוימת כמערכת של שמירה על ביטחון אלא מעמידה את האוכלוסיה הזאת בסכנה. השר נתן תמיכה בלתי מותנית, אוטומטית ומקיפה גם לשוטר וגם לכל השוטרים שהיו לפניו שגם הרגו ערבים. השר מבקש חנינה אבל אנחנו האוכלוסיה הערבית קוראת את המסר לפני החנינה הזו, בתמיכה בשוטר מזרחי. האזרחים הערבים קוראים את מסר התמיכה והוא שהשר לא רואה בהריגת ערבים כפשע. יחד עם העוינות הזו לאוכלוסיה, יש לשוטרים את היכולת המיידית לירות. אחרי ועדת אור היה מקום לעוד 30 ועדות שכולן יחזרו על אותם הדברים. 34 אזרחים ערבים נהרגו מאז. זה עבר שלב נוסף והגיע למערכת המשפטית שנכנעה לאווירת התמיכה. השנאה יכולה לחדור דרך כל השרשרת המערכתית של המדינה, כאשר היא כל כך חזקה היא לא תראה מחסומים. החנינה במקרה של מזרחי היא מחיקת הפשע.
השר לביטחון פנים, ח"כ
יצחק אהרונוביץ' (ישראל ביתנו), השיב להצעת האי אמון ואמר כי הירי בוצע בעקבות מרדף וייתכן אף לאחר ניסיון תקיפה. אין עוררין כי גם שוטרים במצבים קשים כפופים להוראות החוק ואסור שידם תהיה קלה על ההדק. יחד עם זאת יש לקחת בחשבון שהחלטות בפעילות מבצעית נמדדות בשבריר שנייה. פסק הדין עלול לפגוע פגיעה קשה במוטיבציה של השוטרים שעומדים בקו האש במלחמתם בעבריינים".
אהרונוביץ' הזכיר את מקרהו של שחר אסולין שהותקף על-ידי גנב רכב ומצא את מותו, ואמר "שאין קשר בין האירועים אבל הם נצברים למכלול אחד הגורם לתחושה קשה וכואבת בקרב המשטרה. המוטיבציה הפגועה משמעותה נזק לסדר הציבורי ולביטחונם של האזרחים".
"אני מכבד את החלטת בית המשפט העליון אך איני יכול שלא להביע חשש מהמסר שעובר בפסק הדין של העליון- שאינו מגביר את הדבקות, הנחישות ואומץ הלב של השוטרים. החלטתו עלולה לעודד שוטרים בעתיד לעצום את העין. אין להכביר במילים על משמעותה של משטרה פגיעה ונטולת מוטיבציה במדינה דמוקרטית. מתן חנינה או הקלה בעונש על-ידי הנשיא תהיה בה אמירה ברורה של תמיכה במשטרה בעבודתה הקשה וחיזוק כוחה במלחמתה בפשיעה", סיים אהרונוביץ'.