בית משפט השלום בירושלים האריך (יום ב', 25.8.03) ב-8 ימים את מעצרם של דוד ליבמן, יששכר פרץ, סלע תור ורונן ערוסי. כמו כן, התיר בית המשפט לפרסם כמה פרטים לגבי החשדות נגד השלושה: סלע תור חשוד ברצח פלשתינים, קשירת קשר לביצוע פשע, שימוש בחומרים מסוכנים ובעבירות נשק. פרץ וערוסי חשודים בניסיון לרצח, שימוש בנשק ובמעורבות בתכנון פיגועים נגד ערבים. ליבמן חשוד בעבירות ביטחון, שאת טיבן נאסר לפרסם.

בתוך כך, שוטרי מחוז ש"י עצרו לפנות בוקר בחור בן 27, תושב ההתנחלות טלמון שבגזרת בנימין, לאחר שבביתו נחשף מצבור גדול של אמל"ח. בביתו נמצאו עשרות מחסניות, רימונים, כדורים ושכפ"צים, שנגנבו מבסיסי צה"ל, וכן ציוד חשמלי החשוד כגנוב וסכום כסף רב. לא ברורה המטרה לשמה נגנב הציוד, אולם ההשערה לפי שעה היא כי מדובר ברקע פלילי.

במערכת הביטחון שוררת תחושת סיפוק בשל ההתקדמות בחקירת ההתארגנויות של מתנחלים בשטחים לפגיעה בערבים. לאחרונה הותרו לפרסום כמה פרטים נוספים בנושא, וניתן לומר כי מלבד חברי הפרשה המכונה 'מחתרת בת-עין', נעצרו לאחרונה 9 מתנחלים נוספים. ההערכה היא כי בתוך שבועיים-שלושה יוגשו כתבי אישום נגד העצורים שעדיין לא הואשמו.

גורמי ביטחון אמרו לאחרונה, כי בשטחים פועלות כ-2-3 חוליות טרור יהודיות, המתמקדות בפיגועי ירי ובהטמנת מטענים לפלשתינים. כל אחת מהחוליות, נאמר, מונה 3 חברים. במהלך 3 השנים האחרונות, נהרגו מפעולות אלה 8 פלשתינים, וכמה אחרים נפצעו.

בתקופה זו, הוטמנו 5 מטענים בבתי ספר פלשתינים, 3 מהם נתגלו לפני שהופעלו. גורמים בשב"כ הדגישו כי קיים קושי רב לחקור את פעילי החוליות, מאחר ומדובר בקבוצה סגורה, הנוקטת אמצעי זהירות רבים וחבריה אינם 'נשברים' בדרך כלל בחקירתם, והם אף מנצלים את זכותם לשמור על זכות השתיקה בחקירה.

ביום שישי האחרון (22.8.03) הותרו לפרסום כמה פרטים נוספים ביחס לכמה אחרים, וננסה לסקור בקצרה את הידוע עד כה לגבי המעורבים בפרשיות השונות, במגבלות המותר:

'מחתרת בת-עין'

בחודש אפריל 2002 הבחין סיור משטרתי ברכב חשוד עם עגלה נגררת נוסע בשכונת א-טור בירושלים. נוסעי הרכב החנו את העגלה בסמוך לבית החולים מוקאסד במזרח העיר. במקום נמצא גם בית ספר לבנות. השוטרים, שחשדו בנוסעי הרכב, ביקשו משני נוסעיו להזדהות. אחד מהם ניסה לברוח, אך השוטרים הצליחו לעצרו.

ברכב נמצא מטען שכוון להתפוצץ בשעה שהתלמידות מגיעות לבית הספר. המטען פורק, ושני הנוסעים, ירדן מורג ושלומי דביר מהישוב בת-עין, נעצרו לחקירה. במהלך החקירה נעצרו חמישה ישראלים נוספים: פעיל כ"ך לשעבר נועם פדרמן, יוסף בן-ברוך, עופר גמליאל, צוריאל עמיאור ומנשה לוינגר, ששוחרר זמן קצר לאחר מכן. לגבי עמיאור, נטען כי טביעות אצבעותיו נמצאו על עגלת התופת.

חלק מהמעורבים בפרשה זו הודו בחקירתם במעשים שיוחסו להם, אך טענו שמטרתם היתה ליצור אירוע "תקשורתי-הרתעתי, שיוכל להשיג מטרה. הכוונה היתה לעשות אירוע שיגרום לצד השני להבין שיש למטבע שני צדדים", כדברי ירדן מורג בעדותו בבית המשפט.

יצחק פס ומתי שבו

ב-17 ליולי 2003, עצר השב"כ את יצחק פס וגיסו מתי שבו, במחסום חיזמה צפונית לירושלים, בחשד שניסו להעביר ברכבו של פס 8 לבנות חבלה מאזור בנימין לירושלים, דרך מחסום חיזמה, שם נתפסו. סעיפי האישום נגדם: עבירות בנשק שלא כדין וקבלת נכסים שהושגו בפשע. העונש המקסימלי הקבוע בחוק בגין העבירות - 10 שנות מאסר.

יצחק פס (27), תושב חברון, הוא אביה של התינוקת שלהבת פס ז"ל, שנרצחה בחברון מירי צלף, בחודש מרס 2001, ומתי שבו (25), תושב חוות מעון, הוא גיסו. נגד השניים הוגש כתב אישום והם נעצרו עד תום ההליכים המשפטיים נגדם. ככל הידוע, במערכת הביטחון מעריכים כי בהתארגנות של פס ושבו היו חברים 4 מתנחלים.

בעבר אף נטען כי פס היה אחראי למימון הפיגוע שתכננו לכאורה חברי 'מחתרת בת-עין', אולם לא היו ראיות לכך.

שחר דביר-זליגר

ביום שישי הותר לפרסם כי שחר דביר-זליגר (27), תושב המאחז עדי-עד, שנעצר ב-30.7.03, חשוד בניסיון רצח ובתכנון והשתתפות בפיגועים נגד פלשתינים בשנים האחרונות. ביום 27.8.03 הוארך מעצרו ב-6 ימים נוספים. בשב"כ מודים כי רוב החומר והאישומים נגד שאר העצורים מתבסס בעיקר על "הזמירות" של שחר דביר בחקירתו. עם זאת, בימין הקיצוני טוענים כי השב"כ הוציא מדביר בכח את הדברים שאמר.

בדיון במעצרם של פס ושבו נתברר, כי דביר - אחיו של שלומי דביר, העצור בפרשת מחתרת בת-עין - שמר במשך כמה חודשים על לבנות החבלה עבור פס ושבו. בחקירתו הודה דביר, כי ביום בו נעצרו פס ושבו, הגיעו השניים לביתו לאסוף את הלבנים שהפקידו אצלו. עם זאת, בשב"כ ובמשטרה אומרים שלהודאתו משקל מפוקפק.

במערכת הביטחון מעריכים כי יחד עם שחר דביר, היו חברים עוד כ-9 אנשים בהתארגנות, חלקם כבר נעצרו. מכל מקום, ברור כי ההתפתחויות האחרונות בכל החקירה באו בזכות שיתוף הפעולה - כפוי או לא - של דביר בחקירתו.

סלע תור, יששכר פרץ ורונן ערוסי

ביום 13.8.03 עצרו כוחות משטרה ויס"מ את סלע תור (22) תושב חברון, רונן ערוסי (25) תושב המאחז גבעת רונן, שליד הר ברכה ואת ישככר פרץ (30) תושב קרית ארבע, בחשד לעבירות ביטחון. ביום 19.8.03 הוארך מעצרם בשבוע נוסף, והיום הוארך מעצרם ב-8 ימים נוספים.

כאמור, סלע תור חשוד ברצח פלשתינים, קשירת קשר לביצוע פשע, שימוש בחומרים מסוכנים ובעבירות נשק. פרץ וערוסי חשודים בניסיון לרצח, שימוש בנשק ובמעורבות בתכנון פיגועים נגד ערבים.

ערוסי הוא חייל מצטיין לשעבר בצנחנים וכיום עוסק בעיקר ברעיית צאן ובחקלאות. סלע תור הוא זמר, שחבריו בימין הקיצוני אומרים עליו כי "אינו מסוגל לפגוע בזבוב". על פרץ אומרים כי פרש מפעילות פוליטית, לאחר שהקים משפחה והתבסס.

דוד ליבמן וצוריאל עמיאור

ביום 20.8.03 עצר השב"כ את דוד ליבמן (22), אחיו של שלמה ליבמן, שנרצח בפיגוע ירי ביצהר לפני כ-4 שנים. ליבמן, ככל הנראה, קשור לפרשת יצחק פס ומתי שבו, אולם עד כה הותר לפרסם רק כי הוא חשוד בעבירות ביטחון. מעצרו הוארך היום (25.8.03) ב-8 ימים נוספים. על ליבמן הוטל איסור להיפגש עם עו"ד.

השב"כ הוציא גם צו מעצר חדש נגד צוריאל עמיאור (24), תושב המאחז עדי-עד, העצור עד תום ההליכים נגדו בפרשת 'מחתרת בת-עין'. מכח הצו החדש, הועבר עמיאור למתקן כליאה של השב"כ, והוא חשוד בניסיון רצח, עבירות בנשק וקשירת קשר לביצוע פשע. לאחר שהשב"כ הגיע למבוי סתום בחקירתו ולא הצליח לגבש כתב אישום נגדו, שוחרר עמיאור ביום 27.8.03 ממעצרו בפרשה זו.

יהויריב מגורי

ביום שישי (22.8.03) עצרה יחידה מיוחדת של המשטרה הצבאית את יהויריב מגורי, בן 21 מהכפר תפוח, חייל בנח"ל החרדי המצוי בשנת של"ת, בחשד לעבירות ביטחוניות. מגורי נעצר לאחר שיומיים קודם לכן, פשטו אנשי השב"כ על הכפר תפוח-מערב בחיפושים אחריו, אולם הוא לא היה בביתו. בית משפט צבאי האריך את מעצרו של מגורי ב-5 ימים.

זעם בקרב המתנחלים

בקרב ציבור המתנחלים קיים זעם רב, הן על ההאשמות נגד חלקים נרחבים בציבור והן על היחס לו זוכים העצורים. מזכיר הכפר תפוח, דוד העברי, אומר למשל כי כאשר פשטו אנשי השב"כ על הכפר תפוח-מערב, בחיפוש אחר החייל יהויריב מגורי, הם נכנסו לכמה בתים מבלי שיהיו בידם צווי חיפוש.

בעמותת 'חננו', הפועלת למתן סיוע כספי ומשפטי ליהודים "שפעלו מתוך מצוקה", טוענת כי "העובדה שהשב"כ חוקר אנשים בשיטות המקובלות במרתפי העינויים של רודניות צבאיות בדרום אמריקה, מעידה כאלף עדים על חפותם של יצחק פס ומתי שבו. הרי אם לשב"כ היו ראיות אמת, מה מונע ממנו להגישם לבית המשפט על-פי כל נוהל ודין?

"יש להניח שכל החקירה הינה עורבא פרח מבוססת על פיטפוטי שמפניות למניהם. אולם אנו יודעים היטב שלחץ השב"כ עלול לגרום לאנשים להודות בדברים שלא ביצעו מעולם רק ע"מ להפטר מאימת החוקרים (ראו מקרה "כנופיית מע"צ")".