|
אפוטרופוס מראש [צילום אילוסטרציה]
|
|
|
|
|
אדם יוכל למנות מראש מיופה-כוח, שיפעל בשמו אם הממנה יגיע למצב בו הוא לא יהיה מסוגל לקבל החלטות בשל מצבו הנפשי או השכלי. כך קובע תזכיר שהפיץ משרד המשפטים, לתיקון המקיף ביותר שבוצע אי-פעם בחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות.
חוק זה נחקק בשנת 1963, ולדברי המשרד יש להתאימו לתפיסות המודרניות ולעלייה המשמעותית בתוחלת החיים. "במסגרת שינויים חברתיים אלה, הוחלפה הגישה הפטרנליסטית כלפי קבוצות אוכלוסיה אלה, אשר ראתה בהן קבוצות חלשות הזקוקות ל'סעד' ולהתערבות מטעם המדינה, סעד והתערבות אשר את תוכנם קבעה המדינה באופן חד-צדדי", מסביר התזכיר.
"במקומה, צמחה גישה השמה דגש על כבודם ועל זכויותיהם של אנשים אלה - הן זכויות אזרח מהם נהנה כל אדם, והן זכויות הנובעות ממצבם הייחודי והמבקשת להעצימם ולהגביר את עצמאותם של אותם אנשים. גישה זו גם שמה דגש על שונותו ונבדלותו של כל אדם ואדם, על קיומן של מגוון מוגבלויות אשר אין להתייחס אליהן כמקשה אחת וכן על הצורך בכיבוד רצונו של האדם המסוים, עד כמה שאפשר, ושיתופו בהחלטות הנוגעות אליו".
במרכז החוק המתוקן עומדים מספר עקרונות: מינוי אפוטרופוס רק במקרים של צורך אמיתי, הגבלת התחומים בהם יכול לפעול האפוטרופוס, טובת החסוי ורצונו, עיקרון ההחלטה העצמאית, שיתופו של החסוי במידע ובפעולות הנוגעים אליו ושמירת האוטונומיה של החסוי ומעורבותו בחיי החברה.
על-פי התזכיר, השינוי המשמעותי ביותר הוא יצירת "ייפוי כוח מתמשך": מינויו של אדם שיהיה בא-כוחו של הממנה במידת הצורך, תוך מתן הוראות מקדימות שיחייבו את מיופה-הכוח אם וכאשר ייכנס לתפקידו, ומערכת דינים מיוחדת המשלבת בין דיני השליחות ובין דיני ההגנה על מבוגרים הזקוקים לכך.
שינויים מרכזיים נוספים הם חיובו של בית המשפט לבחור באמצעי פחות קיצוני (למשל: מינוי עוזר אישי או מנהל לנכסיו) מאשר מינוי אפוטרופוס בכל מקרה בו הדבר אפשרי, ביטול המונח הפוגעני "פסול דין", עיגון מפורט של החיובים הכלליים החלים על אפוטרופוס ועל מיופה-כוח וקביעת דרכי פעולתם ומתן סמכויות פיקוח למפקחים מטעם האפוטרופוס הכללי.