כ-46% מהמו"פ העסקי בישראל - לחברות זרות

כ-46% מהמחקר והפיתוח במגזר העסקי בישראל מתבצעים במסגרת מרכזי המחקר והפיתוח של חברות רב-לאומיות זרות בישראל - כך עולה (יום ה', 2.2.12) מנתונים שנחשפו בכנס הרצליה ה-12 של המרכז הבינתחומי, במושב של המועצה הלאומית למחקר ופיתוח במשרד המדע והטכנולוגיה.

הנתונים נחשפים על כשברקע הידיעה לפיה גם חברת "אפל" העולמית תקים מרכז מחקר ופיתוח בישראל, ובכך תצטרף לרשימה המכובדת של החברות הרב-לאומיות שכבר פועלות גם כן בארץ, כגון גוגל, IBM, אינטל, מיקרוסופט, היולט-פקרד, טקסס אינסטרומנטס ועוד.

נתונים שאספה המועצה הלאומית למחקר ופיתוח במשרד המדע והטכנולוגיה בשיתוף הלמ"ס מראים כי בישראל שיעור ההוצאה של חברות בבעלות זרה על מחקר ופיתוח במגזר העסקי הוא מהגבוהים ביותר בעולם - 57%, לעומת 5% בלבד ביפן.

הנתונים מראים כי בישראל ריכוז גדול במיוחד של מרכזי מחקר ופיתוח של חברות רב-לאומיות, שכמעט כל הוצאותיהן מוקדשות למו"פ. שיעור ההוצאה של החברות הזרות בישראל על מו"פ כחלק מהפדיון עומד על 12.8% והוא גבוה פי חמישה מבכל מדינה אחרת. זאת ועוד, 80% מההשקעה של החברות הרב-לאומיות בישראל נעשית במחקר ופיתוח בענפי השירותים העסקיים, כגון ענף שירותי מחשוב וענף מחקר ופיתוח, לעומת 20% בלבד המושקעים על-ידי החברות הזרות במו"פ בענפי התעשיה השונים.

לדברי יו"ר המועצה הלאומית למחקר ופיתוח במשרד, פרופ' יצחק בן-ישראל, "החברות הרב-לאומיות משתמשות ביתרון היחסי שיש להון האנושי במדינת ישראל במחקר ופיתוח, ומשתמשות בקניין הרוחני שמפתחים הישראלים אך מעדיפות לייצר את התוצרים של המחקר והפיתוח במקומות אחרים בעולם. כתוצאה מכך, ישראל אינה מפיקה את מלוא התועלת מהמחקר והפיתוח. עם זאת, אין ספק שהחברות הרב-לאומיות תורמות לשוק הישראלי בייצור מקומות עבודה, תשלום משכורות גבוהות יחסית, ובכך מונעות בריחת מוחות לחו"ל".

"מחוללים המצאות, אך התהליך נקטע באמצע"

על-פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, ייצוא שירותי מחקר ופיתוח של ישראל ב-2009 הסתכם בכ-5 מיליארד דולר - סכום חסר תקדים בהיקפו השווה ליותר ממחצית ההוצאה הלאומית של ישראל על מחקר ופיתוח אזרחי. כמו-כן, למעלה מ-40% מהפטנטים של ממציאים מהמגזר העסקי בישראל הרשומים בארה"ב מוחזקים בידי חברות רב-לאומיות זרות.

"מי שנהנה מהפירות וההכנסה של המוח הישראלי היא בסוף החברה הרב-לאומית", מציין שלמה הרשקוביץ יועץ במועצה הלאומית למחקר ופיתוח במשרד המדע והטכנולוגיה. "מחקר ופיתוח הם מחוללי צמיחה במשק התורמים גם לתחרות הטכנולוגית של המשק בעולם, אך בישראל התהליך נקטע באמצע כאשר לאחר המחקר והפיתוח, יוצא הייצור למקום אחר, וייתכן שזה פוגע בצמיחה".

הידרדרות במספר הפרסומים המדעיים

עם זאת, במושב הוצגו גם נתונים של המועצה על מצב הפרסומים המדעיים למאה אלף איש: בעוד שעד שנות ה-90' המוקדמות הייתה ישראל המדינה הראשונה בעולם במספר הפרסומים לנפש, ב-2010, ישראל ממוקמת רק במקום ה-13 במדד זה. זאת ועוד, נתוני המועצה והלמ"ס מראים כי ב-2010, כ-17% מהישראלים שסיימו תואר שלישי בתחומי המדעים המדויקים וההנדסה באוניברסיטאות בישראל בשנים 1997- 2008 שהו בחו"ל זמן ממושך.

"עשינו תפנית חדה מאד ממערך מחקר ופיתוח שמבוסס בעיקר על האקדמיה למערך שמבוסס על מו"פ עסקי", מסכם פרופ' בן-ישראל, "ייתכן שזו השעה להגדיל שוב את ההשקעות במו"פ באקדמיה".