מבקר המדינה, השופט (בדימ.) מיכה לינדנשטראוס, עומד לפרסם בקרוב דוח חריף נגד מי שכיהנו בצמרת חברת החשמל בשנת 2009. בהנהלת החברה נערכים לכך, ומגייסים את מיטב המוחות המקצועיים כדי לשכנע את המבקר כי הוא שוגה במסקנותיו.

ביקורתו של לינדנשטראוס מתייחסת במיוחד למדיניות גיוס ההון של החברה ולמחירים המופקעים ששילמה לחתמים ולרוכשי אגרות החוב. במקביל, מנתח המבקר את צורכי הנזילות של החברה ומתייחס לחובות העצומים שצברה. בחברה טוענים, לעומת זאת, כי לא ניתן היה לצפות את ירידת הריבית בשווקים בשנים שלאחר מכן, כתוצאה מהמשבר העולמי, וכל עיסוק בכך הוא בבחינת "חוכמה שלאחר מעשה".

ל-News1 נודעו הפרטים שלהלן, המעידים על המחלוקת החריפה שבין הנהלת חברת החשמל לבין משרד מבקר המדינה. הנה חלק מהם:

1) גיוס ההון

• עמדת המבקר - המבקר מותח ביקורת על גיוסי ההון בסכום כולל של 500 מיליון דולר שבוצעו ב-2009 - בשיאו של המשבר הפיננסי בשווקים - לתקופה של 10-11 שנים ובריבית גבוהה בשיעור של 9.5%. ניתן היה, לגישת המבקר, לגייס הון לטווח קצר של חמש שנים בלבד או לטווח בינוני, ובכך להקטין את עלויות המימון של החברה. גיוס לטווח קצר יותר, קובע המבקר, היה עשוי להקטין את עלויות גיוס ההון, במונחים רב-שנתיים, במאות מיליוני ש"ח;

• תשובת החברה - פערי הריבית בין הנפקות קצרות לבין אלו הארוכות יותר לא היו משמעותיים. שערי הריבית על אגרות חוב של ממשלת ארה"ב, לדוגמא, הגיעו ל-0.74% בלבד; שערי הריבית עבור שלוש חברות ממשלתיות אחרות שגייסו הון הגיעו ל-0.77%. אי-לכך, טוענת החברה, אין בסיס לעמדת המבקר כאילו היה ניתן לחסוך מאות מיליוני ש"ח. החיסכון המירבי שניתן היה להשיג הוא 14 מיליוני ש"ח, ולא מאות מיליוני ש"ח;

2) צרכי הנזילות

• עמדת המבקר - טוען המבקר כי החברה גייסה כספים בשנת 2009 מעל ומעבר לצרכיה באותה עת, ובמימון גבוה, במקום להמתין לשעת כושר ולגייס הון במחירים נמוכים יותר. לטענת המבקר, ההנפקות שביצעה החברה בחודשים ינואר-פברואר 2009, בריבית גבוהה, לא היו מחויבות באופן מיידי, ואלה העמיסו עליה, לשווא, עלויות מימון כבדות ומיותרות;

• תשובת החברה - הנהלת החברה טוענת, כי היא נדרשה לתכנון מיטבי של פרעון ההתחייבויות, במיוחד מחמת הפאניקה ששררה בשווקים הבינלאומיים. לכן, בין השאר, גוייס ההון ב-2009 לתקופה של 11-10 שנים. החברה מציינת כי נוכח תזרים המזומנים הצפוי, הנפקה לחמש שנים והחזר הקרן ב-2014 היה עלול להעמיס על החברה פרעון חובות בהיקף של כ-7 מיליארד ש"ח לעומת פירעון שנתי ממוצע בסך 4.7 מיליארד ש"ח המתוכנן בשנים 2019-2010;

3) מי שילם לחברת לידר

• עמדת המבקר - טוען המבקר, כי בגין ביצוע ההנפקה שולם לבית ההשקעות "לידר" סכום של 3.75 מיליון ש"ח, כתשלומים עבור ייעוץ. עמלה זו, טוען המבקר, גבוהה פי 200 ביחס לתשלומים ששילמה החברה בעבר בגין הנפקות דומות;

• תשובת החברה - החברה לא שילמה את העמלה ל"לידר" ולא ניתן לשייך זאת למי מהצדדים.

דוח הביקורת שמבקש המבקר לפרסם הינו רחב בהיקפו. הוא כולל התייחסות פרטנית גם לאופן קבלת ההחלטות בדבר השימושים בכספים שגוייסו, כמו גם ביקורת על הנהלת החברה שהסתמכה על דיונים מוקדמים בדירקטוריון לשם לשימושים בכספים שגוייסו מאוחר בהרבה. תהליך גיבוש הדוח הסופי מצוי בעיצומו. ככל הידוע, דוח הביקורת הסופי יפורסם תוך כמה חודשים.