בג"ץ: לא יהיו שיפוי וביטוח באכיפה המינהלית

בג"ץ דחה (יום א', 5.2.12) עתירות נגד האיסור על הסדרי ביטוח ושיפוי בחוק האכיפה המינהלית בדיני ניירות ערך. השופטים אליעזר ריבלין, עוזי פוגלמן וניל הנדל קבעו, כי אין לדחות כלאחר יד את הטענות שהועלו בעתירות, אך הללו טרם בשלו להכרעה שיפוטית.

חוק האכיפה המינהלית קובע, כי בשורה של עבירות ניירות ערך תוכל רשות ניירות ערך לפתוח בהליך מינהלי שיהווה תחליף להליך פלילי, ולהטיל קנסות העשויים להגיע למיליוני שקלים. עוד נקבע בחוק, כי אין לבטח תאגידים ונושאי משרה מפני תשלום קנסות כאלו, ואסור לתאגידים לשלם בצורה כלשהי קנסות שיוטלו על עובדים בהם.

איגוד הנאמנים בשוק ההון, איגוד תעודות הסל, איגוד חברי הבורסה ואיגוד מנהלי קרנות הנאמנות טענו בבג"ץ, כי הוראה זו פוגעת בזכויות חוקתיות, מפלה בין מי שלרשותם משאבים כספיים ניכרים לבין מי שנעדרים אותם ועלולה לדחוק משוק ההון את מי שלא יוכל לעמוד בסיכון של תשלום קנס מכיסו האישי. המדינה טענה, כי איסור השיפוי והביטוח נועד לתמרץ את הנוגעים בדבר להקפיד על קיום החוק, וכי הוא דומה לאיסור על רכישת ביטוח לתשלום קנסות אחרים.

ריבלין אומר, כי "אין לבטל את נימוקי העותרים במחי יד". הוא מציין, כי ההליך המינהלי עלול להביא גם לשלילת רשיונו של אדם לפעול בשוק ההון, וקיומו של ביטוח מהווה תמריץ מצד המבטחים לפעול כך שלא יהיה צורך לממשו. עוד אומר ריבלין, כי "תכופות דווקא קיומו של ביטוח משפר את ההרתעה כיוון שהוא מספק למבוטח את המידע החיוני לשם קיומו של התמריץ הרצוי".

ואולם, בג"ץ קבע כאמור, כי העתירה טרם בשלה להכרעה, משום שהחוק טרם הופעל ולכן לא ברור אם יש מקום לחששותיהם של העותרים. "ממילא אין להניח, כבר היום, כסברת העותרים, כי ההליכים שינקטו בעתיד יהיו פוגעניים במיוחד. אין בסיס, לעת הזו, להנחה כי שיקול הדעת אשר יופעל על-ידי גופי האכיפה - יהא שיקול דעת בלתי סביר. ממילא מוקדם להניח כי בעקבות הפעלה חמורה, אם בכלל, של הסנקציות, יפגע השוויון בין אלה העשויים להיפגע מהן לבין אחרים, ותפגענה זכויות חוקתיות אחרות של השחקנים השונים בשוק ניירות הערך", אומר ריבלין.

עוד מדגיש ריבלין את חובתה של הרשות השופטת לכבד את הרשויות האחרות, שכן התערבות שלא לצורך בפעילותן עלולה לפגוע באמון הציבור בבית המשפט. לדבריו, התערבות שכזו דווקא מעצימה את אותן רשויות, שכן היא מסירה מעל כתפיהן חלק מן האחריות ומעבירה אותה לבית המשפט. ואולם, המחיר הוא פגיעה בבית המשפט עצמו, ו"בית המשפט צריך שישמר את משאביו על-מנת שיעמדו לו ביום פקודה - מילוי התפקיד של הגנה על זכויות היסוד".

את העותרים ייצגו עוה"ד גיורא ארדינסט, רן שפרינצק, אבי סתיו, ד"ר ישראל לשם, אדם שפירא, אלי זהר, רועי בלכר ומשה מזור. את המדינה ייצגה עו"ד דנה בריקסמן, ואת הכנסת - עו"ד ד"ר גור בליי.