חוקרי משטרה בבאר שבע שתלו הודאה בפיו של נאשם, וקיים חשש שמסרו לו פרטים מוכמנים כך שיחזור עליהם בהודאתו. כך קובעת (29.1.12) שופטת בית משפט השלום בבאר שבע, שרה חביב.

חביב זיכתה את משה גחלון מאשמת פריצה לדירות בבאר שבע בשנת 2007, למרות שהודה במשטרה והודאתו אף תועדה בווידאו. גחלון ניהל משפט זוטא בטענה שההודאה הוצאה ממנו במכות ובאיומים, אך חביב מצאה שכלל אינה צריכה להכריע בכך משום שההודאה אינה קבילה ממילא.

בחקירתו הראשונה הכחיש גחלון את החשדות שיוחסו, אך כעבור כשעה מסר הודאה שבאופן חריג תועדה בווידאו. חביב עומדת על כך שאין כל תיעוד למה שהתרחש בין שתי החקירות, אך בהודאתו של גחלון היא מוצאת סימנים לכך שתודרך בידי חוקריו מה לומר. בין היתר, גחלון פתח את דבריו במילים: "מה שסגרנו נכון? סגרנו כבר". לאחר מכן שאל את החוקר, רס"ר אריאל ברקוביץ: "באיזה בית אתה רוצה שאני אתחיל?" ברקוביץ השיב: "אפשר להתחיל מהבית באבן שושן". כל אלו, קבעה חביב, מלמדים שהתקיימה בין השניים שיחה שקדמה להודאה.

חביב מצביעה על תמיהות גם בדוח המתייחס לשחזור שערך גחלון לאחר הודאתו. לא נאמר בו מי ניווט את הניידת למקום הפריצה - האם היה זה גחלון או שמא אחד החוקרים. גחלון גם אמר בהודאתו, כי אינו יודע איך להגיע לבית השני שנפרץ, אך יזהה אותו אם יראה אותו. לבסוף, ניתן לראות בווידאו שהוא מהסס האם לחתום על הודאתו. חביב מעירה, כי גחלון זכה בשלב זה ליחס חריג מצד החוקרים, שאפשרו לו לעשן ולהניח את רגליו על השולחן.

חביב מסכמת: "צפייה בקלטת ת/3א' על-אף איכותה הירודה מבחינת השמע, מלמדת כי נערך סיכום בין הנאשם ובין חוקריו באשר לתוכן הודאתו, כי הובטח לו שהודאה זו תישאר בינו ובין חוקריו ולא תגיע להליכים, ואף עולה ממנה החשש כאילו נמסרו לנאשם פרטים מוכמנים ביחס לזירות ההתפרצות ובאשר לעבירות, זאת לאור העובדה כי החוקר מסגיר לפחות כתובת אחת מזירות ההתפרצויות הרלוונטיות, באופן שתועד בקלטת. כל האמור מחזק את טענותיו של הנאשם כנגד חוקריו, ומפריך את גרסת החוקרים שהעידו בפניי, כי לא היו דברים מעולם".

עוד קבעה חביב, כי עדותו של ברקוביץ בפניה לא הייתה אמינה, וכל התנהלותם של החוקרים לא הייתה תקינה. היא הורתה להעביר את העתק פסק הדין למח"ש ולמפקד מחוז הדרום.