תוכנית חדשה תנגיש ההשכלה הגבוהה לחרדים

בהתאם להמלצות ועדת טרכטנברג להגביר את שיעור תעסוקת החרדים במשק, אישרו (יום ה', 9.2.12) המועצה להשכלה גבוהה והוועדה לתכנון ותקצוב תוכנית להנגשת ההשכלה הגבוהה לאוכלוסיה החרדית בישראל.

במסגרת ההסכם הרב שנתי לרפורמה במערכת ההשכלה הגבוהה שסוכמה עם משרד האוצר בשנת 2010, הוחלט לפעול להנגשת ההשכלה הגבוהה לאוכלוסיות ייחודיות, דוגמת חרדים ומיעוטים. לצורך הנגשת ההשכלה הגבוהה למגזר החרדי הוקצו כ-180 מיליון שקל, אשר יתפרסו על פני חמש השנים הבאות, ויוקצו באופן הדרגתי למוסדות שיפעלו לקידום מטרה זו.

הקמת המסגרות תהיה באחריות המוסדות, ותלווה על-ידי ועדת היגוי מטעם מל"ג/ות"ת שתכלול נציגים מהאוכלוסיה החרדית. התוכנית תאפשר לכל חרדי המעוניין בכך, לרכוש מקצוע אקדמי ברמה גבוהה כדי להשתלב בשוק העבודה, לצד שמירה על אורחות חייו, תפישותיו ואמונותיו.

במסגרת התוכנית, תעודד המועצה להשכלה גבוהה את המוסדות האקדמיים השונים להקים מסגרות אקדמיות המותאמות לצרכים הייחודיים של האוכלוסיה החרדית, אשר יתמקדו במקצועות יישומיים ויתפרסו בהתאם לריכוזי אוכלוסיה חרדיים. במקביל, יחוזקו המסגרות הקיימות כיום בירושלים ובבני ברק ותועלה רמתם האקדמית.

שיעור תעסוקה נמוך ביותר

המגזר החרדי מתאפיין בשיעורי השתתפות נמוכים בכוח העבודה ובחתך סוציו-אקונומי נמוך. על-פי דוח בנק ישראל משנת 2010, שיעור תעסוקת הגברים החרדיים עומד על כ-38% ,כאשר בקרב הגברים היהודים באוכלוסיה הכללית השיעור כפול. שיעור תעסוקת הנשים החרדיות גבוה יותר, ומגיע לכ-58%, אך הוא עדיין נמוך משיעור התעסוקה של נשים יהודיות שאינן חרדיות, העומד על כ-64%. עוד עולה מהדוח שכ-60% מהאוכלוסיה החרדית נמצאת מתחת לקו העוני.

החסמים המונעים מהחברה החרדית להשתלב באופן נרחב בהשכלה הגבוהה רבים ומורכבים: יציאה מהמסגרות המוכרות למערכת חדשה, התמודדות עם פערי ידע והרגלי לימוד אקדמיים, התמודדות עם קשיים כלכליים, הסתגלות למאפייני שוק העבודה התחרותי מהווים רק חלק מהקשיים העומדים בפני חרדי המעוניין לצאת ללימודים אקדמיים.

בשנת תשע"א, למדו במערכת ההשכלה הגבוהה כ-6,000 סטודנטים חרדים, מתוכם כ-3,400 נשים. כ-3,600 מהסטודנטים לומדים במוסדות מתוקצבים במסגרות ייעודיות למגזר החרדי, והיתר במוסדות לא מתוקצבים.