הפוך לדף הבית אימייל אדום
    |  
ראשי יומן ראשי בלוגים אקטואליה בעולם סקופים ספורט משפט כלכלה בריאות המגזין
רשימות  |  ארכיב יומי  |  כל הקישורים  |  סיפורים חמים  |  משובים  |  נדל"ן  |  תגיות  |  פורומים  |  ספרייה מקוונת  |  בימה חופשית  |  מיוחדים  |  ערוצים נוספים
חדשות
ראשי  /   דת ומסורת  סוציולוגיה  פלילים  צעירים ונוער    |  שתף:    |    |  דוא''ל:    |  הדפסה: 
פורומים
דת ומסורת
סוציולוגיה
פלילים
צעירים ונוער
ביטוח ופיננסים
כלל פיננסים
כלל פיננסים
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
מועדון +
כסף רופאים שמאים יועצים אדריכלים
שופטים עורכי דין עיתונאים רואי חשבון
 ד"ר י. וינרוט ושות', משרד עורכי דין
 
 
 
 
 
בלוגרים News1  /  דעות ▪ כתבות ▪ תחקירים
 
יין לבן או יין אדום?
06/11/2012   |   אריה גל
 
 
 
דרושים: סוקרים לא מוטים!
06/11/2012   |   מרק בריל
 
 
 
מרגיש בבית
06/11/2012   |   כרמי רונן
 
 
 
סטונר - רומן מופתי
06/11/2012   |   עפר דרורי
 
 
 
שירה של חשיפת עבר ושל התחדשות
06/11/2012   |   הרצל חקק
 
 
 
 
לרשימות נוספות לבימה חופשית לרשימת הכותבים
 
 
חומת שתיקה: בכל יום ילד חרדי נפגע מינית
אשר מלמד, ישי שליף, בת-שבע שיינין ודבורה סולומון [צילום: דני מכליס]
2,000 סדנות ב-2011 לילדים חרדיים [צילום אילוסטרציה: פלאש 90]

המועצה לשלום הילד: מאות ילדים חרדיים נחקרו אשתקד, וזה רק קצה הקרחון עיריית מודיעין עילית: "אין יום שעובר בלי דיווח על פגיעה מינית במגזר" "ילדים לא יספרו על דברים רעים מחשש ללשון הרע"

> שליש מהילדים מדחיקים התעללות


> מעל רבע מהנוער נפלו קרבן לאלימות הצוות


> השתתפות ילדים בתוכניות ריאליטי


▪  ▪  ▪
מנכ"ל המועצה לשלום הילד, ד"ר יצחק קדמן, גילה כי בשנה שעברה נחקרו על-ידי חוקרי הילדים כמה מאות ילדים חרדים נפגעי עבירות מין. אולם, מספר זה מהווה רק קצה הקרחון של ההיקף האמיתי של התופעה.

הוא דיבר (יום ב', 13.2.12) בחבר-דיון שנערך בכינוס באר שבע לשלום הילד, באוניברסיטת בן-גוריון בנגב. הכינוס חשף צוהר אל עומק הפגיעות המיניות במגזר החרדי והבעייתיות שבחשיפתן.

מנהל השירות הפסיכולוגי-חינוכי במודיעין עילית, ישי שליף, אמר כי למד עם השנים שיש צורך להתמודד עם הבעיה של פגיעה מינית במגזר החרדי. לדבריו, בגיבויו של הרב אלישיב התקבלה פסיקה לגבי הצורך בדיווח בנושא זה, בעקבותיו לא עובר יום ללא דיווח.

מנהלת מרכז "בלבנו" לטיפול בילדים ובבני נוער שנפגעו מינית, בת שבע שיינין, הוסיפה כי החברה החרדית נבדלת מרצון, מה שמייצר סיכון גדול יותר לילד החרדי. "הילד החרדי לומד מגיל אפס לציית, בלי לשאול למה. ילדים לא יספרו על דברים רעים מחשש ללשון הרע". שיינין הוסיפה ואמרה כי קיים הבדל בין ילדים בעלי תשובה לילדים חרדים, בכמות הדיווחים, לטובת בעלי התשובה, להם קל יותר לדווח.

מנהלת מרכז הסיוע לנשים דתיות, דבי גרוס, חשפה כי בשנה שעברה הופעלו כ-2,000 סדנות לילדים חרדיים בני 18-3 בנושא מניעת פגיעות מיניות.

תיקים נסגרים מחוסר ראיות

רושם עז הותירו דבריה של מ', אישה חרדית שבעקבות התנסות אישית-משפחתית, החליטה להתגייס ולפעול בעצמה כדי למנוע פגיעות מיניות בקהילה החרדית בה היא חיה. מ' סיפרה עד כמה כמעט בלתי אפשרי לפרוץ את חומת השתיקה במגזר החרדי בנושאים שהם טאבו מוחלט. עוד הוסיפה מ' וטענה כי גם לאחר שמצליחים להתגבר על קשר השתיקה, לעיתים קרובות נסגרים תיקים שנפתחו במשטרה בשל חוסר ראיות מספיקות, והדבר גורם לתסכול עצום ולהעדר אמון גם אצל ההורים ובמיוחד אצל הילדים הנפגעים.

העובדת הסוציאלית הראשית לחוק הנוער במשרד הרווחה, חנה סלוצקי, ציינה כי עד לפני עשור, דיון כזה לא יכול היה להתקיים כלל. "המגזר החרדי עשה כברת דרך ארוכה בהיפתחות להתעמת עם הבעיה והרשויות עצמן צריכות להיפתח עתה במקביל על-מנת לטפל בבעיה טיפול רגיש-תרבות".

שליש מהילדים מדחיקים התעללות

ד"ר כרמית כץ, מבית הספר לעבודה סוציאלית על-שם בוב שאפל מאוניברסיטת תל אביב, אמרה במסגרת חבר-דיון שעסק בשכחה, בזיכרון מודחק ובזיכרון מושתל של נפגעי עבירות מין, אמרה כי 30% מהילדים שמגיעים לחקירות ילדים אינם חושפים את דבר ההתעללות, אף אם עברו התעללות בפועל.

על-פי נתונים אלו, במקרים של התעללות במשפחה, כ-50% מהילדים לא מספרים על ההתעללות במהלך החקירה. במקרים בהם הילדים מספרים על ההתעללות בחקירתם, כ-20% מהם חוזרים בהם מההאשמה, וזאת בשל העדר כל מקור לתמיכה ומשאבים לליווי הקורבנות.

על-פי נתוני השנתון הסטטיסטי של המועצה לשלום הילד שפורסם לאחרונה, נחקרו בישראל בשנת 2010 על-ידי חוקרי ילדים 9,264 ילדים, קרוב לשליש מהם במעמד נפגעים. יותר משליש מהילדים הנחקרים הם נפגעי עבירות מין או עדים לעבירות מסוג זה.

ד"ר יוסי הטב, פסיכיאטר ילדים, לשעבר מנהל מחלקת הילדים בביה"ח "איתנים", ציין כי הדחקת הזיכרון היא אחד ממנגנוני ההגנה שילדים עושים בהם שימוש בהעדר יכולת להתמודד עם הטראומה של פגיעה מינית, שלעיתים מועצמת על-ידי חוסר האמון של הסביבה הקרובה לסיפורו של הילד. ד"ר הטב הוסיף ואמר כי ילדים נפגעים חווים, למעשה, פגיעות נוספות בחקירה אל מול המערכת המשפטית.

ד"ר שלהבת עטר-שוורץ [צילום: דני מכליס]

מעל רבע מהנוער נפלו קרבן לאלימות הצוות

נתונים קשים על היקף תופעה של פגיעות פיזיות בבני נוער בפנימיות מצד אנשי הצוות נחשפו על-ידי ד"ר שלהבת עטר-שוורץ, מבית הספר לעבודה סוציאלית ולרווחה חברתית על-שם פאול בראוולד, האוניברסיטה העברית בירושלים.

הנתונים נכללים בסקר שערכה עטר-שוורץ בקרב בני נוער השוהים בפנימיות. הסקר חושף כי בחודש האחרון שקדם לסקר, למעלה מרבע מבני הנוער (28%) דיווחו על היותם קורבנות להתנהגות פיזית אלימה מצד איש צוות מהפנימייה. כשליש מהילדים דיווחו כי חוו אלימות מילולית אחת לפחות בחודש האחרון מאיש צוות במקום. ד"ר עטר-שוורץ מצאה כי ילדים ובני נוער בפנימיות במגזר הערבי, חשופים באופן בולט הרבה יותר לאלימות בהשוואה לשאר הפנימיות.

טלי יוגב, מנהלת רשות חסות הנוער במשרד הרווחה והשירותים החברתיים, אמרה כי במסגרות חסות הנוער יש בדרך כלל גם נערים פוגעים וגם נערים קורבנות פגיעה, ולעיתים קשה להבחין ביניהם, מאחר שנערים שהיו קורבנות הופכים לא אחת למקרבנים.

ח"כ שלמה מולה שיתף בסיפורו האישי כנער שהתחנך בפנימייה במסגרת עליית הנוער: "אילולא מסגרת עליית הנוער, לא היינו יכולים לשרוד". עם זאת, הוסיף מולה, מסגרת הפנימייה צריכה להיות חלופה לאחר שמוצו כל התהליכים במסגרת המשפחתית.

מנתונים שפורסמו לאחרונה בשנתון הסטטיסטי לילדים בישראל על-ידי המועצה לשלום הילד, עולה כי מתוך הילדים עד גיל 14 שנפגעו מינית ונחקרו על-ידי חוקרי ילדים, 97 נפגעו על-ידי איש צוות במוסד חינוכי.

בני הנוער, השותפים המלאים לכינוס באר-שבע לשלום הילד, כתבו בנייר עמדה לקראת המושב העוסק בנושא בני הנוער בפנימיות, כי ילדים השוהים במסגרות השמה חוץ-ביתית מצויים במצב מיוחד ופגיע. רובן של מסגרות ההשמה החוץ-ביתיות עושות עבודתן נאמנה ומצליחות לגדל, לחנך ולשקם ילדים ובני נוער, שהוצאתם מהבית הייתה הכרחית עבורם על-מנת לחלצם ממעגל האלימות והסיכון. אולם מציאות זו שבה מסגרת משמשת כתחליף למשפחה, טומנת בחובה גם סכנות לא מעטות שיש לתת עליהן את הדעת על-מנת למנוע אותן.

מנכ"ל המועצה לשלום הילד, ד"ר יצחק קדמן, הגיב לדברים שעלו במושב ואמר כי יש הכרח להקים מוסד של נציב קבילות מיוחד לילדים בפנימיות, שבראשו יעמוד שופט בדימוס ואשר יהיה נגיש וזמין לכל ילד במסגרת חוץ-ביתית.

יצחק הרצוג [צילום: דני מכליס]

השתתפות ילדים בתוכניות ריאליטי

חבר הכנסת יצחק הרצוג, לשעבר שר הרווחה והשירותים החברתיים, אמר כי יש להסדיר בחקיקה את השתתפותם של ילדים בתוכניות ריאליטי. הרצוג הוסיף ואמר כי אינטרסים כלכליים הם אלה ש"שולטים בכיפה", והדברים מגיעים גם לניצול ילדים למטרות פרסום ושיווק. "הפכנו לחברה ששואפת לזוהר ומוחצנות", ציין הרצוג. הוא תקף גם את החשיפה של תוכניות כמו 'האח הגדול' לילדים, כולל ילדים רכים.

אילנה דורי-מנדלוביץ', מנהלת תחום חוק עבודת הנוער במשרד התמ"ת, סיפרה כי לא אחת משרדה נתון בלחצים ואיומים מצד הורים שלא אושרה העסקת ילדם בפרסומת, בדוגמנות או בהופעות אומנותיות בשל תכנים לא מתאימים. עוד ציינה דורי-מנדלוביץ', כי בשל המגבלות הקיימות בישראל על העסקת ילדים בתחומים אלה, יש זליגה לשימוש בילדים מחוץ-לארץ או אפילו לצילום של ילדים ישראלים שנערך מחוץ למדינה.

פרופ' גיל זלצמן, מנהל חטיבת הילדים והנוער בבית החולים "גהה", מהפקולטה לרפואה באוניברסיטת תל אביב, איזן את התמונה וטען כי "אילו היינו מגבילים בעבר הופעות אומנותיות של ילדים, לא היינו זוכים למוסיקאי דגול כמו מוצארט, שהחל להופיע כבר בגיל 4". לדעתו, נחוץ איזון שיאפשר מצד אחד מיצוי כישרונות של ילדים ומצד שני יגביל פעולות שעלולות להזיק לילדים ובכל מקרה, חיוני שתוכניות כאלו בהשתתפות ילדים יהיו מלוות בהערכה פסיכולוגית ופסיכיאטרית.

ד"ר דיאנה לוצאטו, סוציולוגית ואנתרופולוגית מהמכללה האקדמית תל אביב-יפו, תקפה בחריפות פרסומי אופנה העושים שימוש פורנוגרפי בילדים כשלעיתים אף ניתן לראות בהם עידוד לפדופיליה. לדעתה, גם להורים יש חלק נכבד בדחיפת ילדים להבעות מיניות כדי לקדם את הסיכוי שלהם להשתתף בפרסומת.

שיר ביטון, זמרת ויוצרת, בעצמה "פליטת" תוכנית ריאליטי, ציינה במושב שהתקיים בנושא, כי גם לבוגרים המשתתפים בתוכניות כאלה, יש לא אחת טראומות קשות כתוצאה מנפילה המתאפיינת במעבר מחשיפה עצומה לאנונימיות מוחלטת. על אחת כמה וכמה, כאשר מדובר בילדים שאין להם בכלל את היכולות והבגרות הנפשית להתמודד עם טראומות כאלו.

לפי נתוני המועצה לשלום הילד, בשנת 2010 ניתנו 2,923 היתרים להעסקת ילדים בגילאי שנה עד חמש עשרה בפרסומות ובהופעות ציבוריות. רוב הילדים היו בני 11-6, אולם 13% מהם ניתנו לילדים בני 4-1. בנות (54%) קיבלו יותר היתרים מאשר בנים (46%) ורוב מוחלט של ההיתרים ניתנו לילדים המתגוררים באזור תל אביב והמרכז (83%).

תאריך:  13/02/2012   |   עודכן:  14/02/2012

תגובות  [ 7 ] מוצגות [ 7 תפוס כינוי יחודי    כתוב תגובה   לכל התגובות
 כותרת התגובה שם הכותב שעה    תאריך
1
קורןנאוה טבריה
14/02/12 05:42
2
אריה דרום
14/02/12 06:03
3
אריה דרום
14/02/12 07:00
קורןנאוה טבריה
14/02/12 09:05
יוסי ירושלמי
30/04/12 02:34
4
רועי פלדמן
14/02/12 09:00
5
אתאיסטית
7/07/12 15:04



חדשות נוספות ברשת 
Case continues on W. Bank fumes, moving Palestinians
06/11/2012  |  11:35  |  jpost
Court addresses W. Bank fumes, moving Palestinians
06/11/2012  |  11:35  |  jpost
Ohio votes: Beyond the news on the campaign trail
06/11/2012  |  11:26  |  jpost
UAE, Qatar seek advanced US missile defense system
06/11/2012  |  11:25  |  jpost
‫הדבר הגדול הבא בקרית אתא‬
06/11/2012  |  11:17  |  בלינקר

הרדיו הבינלאומי של סין
איתמר לוין
איתמר לוין
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1 |   |  NEWS1 |  חדשות |  אקטואליה |  תחקירים |  משפט |  כלכלה |  בריאות |  פנאי |  ספורט |  הייטק |  תיירות |  אנשים |  נדל"ן |  ביטוח |  פרסום |  רכב |  דת  |  מסורת |  תרבות |  צרכנות |  אוכל |  אינטרנט |  מחשבים |  חינוך |  מגזין |  הודעות לעיתונות |  חדשות ברשת |  בלוגרים ברשת |  הודעות ברשת |  מועדון + |  אישים |  פירמות |  מגשרים |  מוסדות |  אתרים |  עורכי דין |  רואי חשבון |  כסף |  יועצים |  אדריכלים |  שמאים |  רופאים |  שופטים |  זירת המומחים |