הפתעה במדד המחירים לצרכן לחודש ינואר. המדד נותר זה חודש שני ברציפות ללא שינוי כלל - מעל למרבית ציפיות הכלכלנים, שחזו דווקא ירידה של 0.2% במדד. כך עולה (יום ד', 15.2.12) מנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.

שנת 2012 צפויה להתאפיין באינפלציה נמוכה, סביב 2%-2.5%. מדד ינואר מאופיין בירידה ברמת המחירים של ההלבשה וההנעלה, בהוזלה במחירי התוצרת החקלאית, בניגוד לעונתיות הרגילה, בירידה במחירי ההבראה והנופש ובירידה במחירי מוצרי הצריכה והתעשיה עקב ביטול מכסי יבוא. יחד עם זאת, חלה עלייה במחיר הדלק ובמחירי התחבורה הציבורית ועלייה במחירי הארנונה.

בינואר אשתקד חושב לראשונה המדד במתכונת המעודכנת לפי מערכת משקלים חדשה וביחס לתקופת בסיס חדשה, (ממוצע 2010 = 100 נקודות) ונותר כעת על 104 נקודות, לעומת 104.1 נקודות בנובמבר.

כאמור, ירידות במדד נרשמו במיוחד בסעיפי ההלבשה וההנעלה, שירדו ב-7.7%, הירקות הטריים, שירדו ב-6.2%, והתרבות והבידור, שירדו ב-0.9%.

מנגד, עליות נרשמו במחירי הפירות הטריים, שהתייקרו ב-1.5%, במחירי התחבורה, שעלו ב-0.6% ובסעיף ה"שונות", שעלה ב-1.4%. סעיף ה"שונות" כולל בתוכו תשלומים ואגרות, שעלו ב-6% והסיגריות, שהתייקרו ב-5.2%.

במדד החודש התייקרו גם מחירי שכר הדירה בחצי אחוז, ומחירי החלב ומוצריו התייקרו ב-1.5% - תהליך מתמשך ועקבי מאז שוך המחאה החברתית.

בשנה החולפת: אינפלציה של 2%

ב-12 החודשים האחרונים עלתה האינפלציה כפי שהיא מתבטאת במדד הכללי ב-2%, המדד ללא ירקות ופירות עלה ב-2.3%, המדד ללא אנרגיה עלה ב-1.6% והמדד ללא דיור עלה ב-0.9%. מכאן, ניתן ללמוד כי מחירי הדיור והדלקים הם מהאחראים המרכזיים להתייקרות המחירים בשנה החולפת.

על-פי נתוני המגמה לאוקטובר 2011 עד ינואר 2012, קצב הגידול השנתי של מדד המחירים לצרכן הגיע ל-2.% ושל המדד ללא דיור וללא ירקות ופירות הגיע ל-1.2%, כל אחד. קצב הגידול השנתי של המדד ללא דיור עמד על 1.5%.

"החלטת ריבית מורכבת"


ההערכה היא כי בעקבות ההתייצבות האינפלציונית, בנק ישראל נהנה כעת ממרחב תמרון גדול מאוד בניהול המדיניות המוניטארית.

רונן מנחם, מנהל יחידת ההשקעות והאסטרטגיה בבנק מזרחי-טפחות, אומר כי ההחלטה של סטנלי פישר לגבי הריבית לחודש הבא תהיה הפעם מורכבת למדי. "לפי התרחיש המסתמן בשלב זה, הריבית במשק לא תשתנה, למרות ההאטה בארץ ובחו"ל והריביות הנמוכות בחו"ל; זאת, על-רקע עצירת הירידה במחירי הדיור, משום שהמדד היה גבוה מההערכות המוקדמות ובהמשך למדיניות ההקלה לסירוגין שנוקט בנק ישראל מאז חודשי הקיץ", אומר מנחם. "עם זאת, הנתונים שיתקבלו עד מועד ההחלטה, בפרט לגבי ביצועיו הכלכליים של המשק, מותירים פתח קטן להורדה נוספת בת 0.25 אחוז. בשני המקרים, אנו מעריכים כי לא תהיינה השלכות של ממש על התנהלות שוק ההון".

מנחם מסביר כי מדד ינואר כלל מסרים סותרים לגבי מגמת המחירים במשק. מחד-גיסא, במבט ל-12 חודשים האחרונים הייתה האטה נוספת; כך גם בליבת המחירים ובמדד המחירים ליצרן, המבשר על לחצים מופחתים לעליות מחירים בקנה. מנגד, בשלושת החודשים האחרונים ניכרת דווקא האצה. הדבר נזקף, בין השאר, להתחדשות העלייה בסעיף שכר הדירה, אך גם קצב השינוי במדד ללא דיור היה הפעם גבוה יותר.

"על-אף שהמדד הפתיע קלות כלפי מעלה, מדדי המחירים הנמוכים, המסתמנים בחודשיים הבאים, תומכים בירידת ריבית נוספת ובצידם גורמים נוספים: בתחום הכלכלי, מדד מנהלי הרכש מצביע זה שלושה חודשים על התכווצות חריפה, מדדי ביטחון הצרכנים מדשדשים ברמה נמוכה והמדד המשולב למצב המשק רשם האטה ברביע הרביעי בהשוואה לרביע השלישי של השנה שעברה; מבחינת שער החליפין, השקל שב ועלה 3% כנגד הדולר במהלך 30 הימים האחרונים, לאחר שפוחת במהירות קודם לכן. במישור הפיסיקאלי, נתוני תקציב המדינה הפתיעו לטובה בחודש ינואר, על-אף חששות מחריגה ניכרת מהתכנון השנתי", ציין מנחם. "מצד שני, הריבית ירדה שלוש פעמים בחמשת החודשים האחרונים ורמתה נמוכה כעת. בנק ישראל, המעוניין לשמור על מרחב תמרון לחודשים הבאים, ישאף, מן הסתם, לבחון את ההשלכות המצטברות".

נשיא לשכת העצמאים והעסקים בישראל (לה"ב), עו"ד יהודה טלמון, מסר בתגובה לפרסום המדד: "האינפלציה הנמוכה מעידה כי לא היא בעיית המשק בישראל, אלא שיעור ההשתתפות הנמוך בשוק העבודה והעדר התמריצים מצד הממשלה להגדיל שיעור זה. הגדלת שיעור ההשתתפות בשוק העבודה, על-פי קרן המטבע, תוביל את כלכלת המדינה לצמיחה דו ספרתית".

עוד הוסיף נשיא לה"ב: "מקומות עבודה חדשים ייווצרו באמצעות יישום תוכנית לעידוד מגזר העסקים הקטנים והעצמאים, תוכנית שתכלול הקלות למגזר זה, שכן שיעור האינפלציה הנמוך, מעיד כי הממשלה יכולה להגדיל את האשראי, מבלי לפגוע ביציבות המחירים".