שופט בית משפט השלום בירושלים, חיים לי-רן, הרשיע (יום א', 26.2.12) את שולה זקן, לשעבר ראש לשכתו של אהוד אולמרט, בהפרת אמונים בשל חלקה בפרשת רשות המיסים. לי-רן קבע, כי זקן הייתה נגועה בניגוד עניינים וכי היה במעשיה אבק שחיתות. הוא דחה מכל וכל את גירסתה וקבע שהיא אינה מתיישבת עם הראיות בתיק ועם ההיגיון, והיא אף היתממות במקרה הטוב.

לי-רן מתייחס בהרחבה לעימות שנערך בין זקן לבין מנהל רשות המיסים לשעבר, ג'קי מצא, בו טען האחרון שזקן מנעה ממנו להיפגש עם אולמרט (שר האוצר דאז) כסנקציה על כך שסירב למנות את יגאל סער לסגנו - מינוי אותו דחף יורם קארשי, אחיה של זקן. לי-רן מציין, כי זקן נמנעה בעימות מלהכחיש את טענתו של מצא, למרות שידעה היטב להעמיד אותו על חוסר דיוק בפרטים שוליים בהרבה.

בלב גירסתה של זקן עמדה הטענה, כי קארשי שיקר בעדותו במטרה להאדיר את מעמדו. על כך אומר לי-רן: "הרעיון כי הכל, מלבדה, אינם מהדרים בכבודה של האמת, מכשילים את הנאשמת בשאלותיהם, ושמים לה עלילות דברים, הוא רעיון קשה, מה עוד שלא שוכנעתי כל עיקר כי מצא, וודאי שלא אחיה, טפלו עליה עלילות כזה". עם זאת, בפיו של לי-רן ביקורת קשה גם על עדיותיהם של מצא, קארשי ורו"ח קובי בן-גור.

כך למשל הוא אומר על מצא, אשר העלה בעדותו מה שלי-רן מכנה "גירסה רכה יותר" לגבי מעשיה של זקן, מאשר בהסכם הטיעון עליו חתם: "קשה לי לאמץ את הדברים כשהם באים מפי אדם ברמתו, בהשכלתו (רואה חשבון ומשפטן) של מצא הנמצא ברום התפקיד שמילא. הדברים אינם מכבדים את אומרם, ואסתפק בכך... אין מדובר בחתימתו של קטין או של זב חוטם, חלילה. מדובר בחתימתו של מי, שכאמור, מילא תפקיד בכיר בשירות הציבורי, שהוא בעל השכלה רחבה, שקרא והבין אל נכון את תוכנם של הדברים".

בהתייחס לפרשת סער, אומר לי-רן, כי עובדה פשוטה וברורה היא שזקן קבעה לפתע למצא את הפגישה המבוקשת עם אולמרט, 48 שעות לאחר שהוסכם בין קארשי, מצא וסער, כי האחרון ימונה לנציג הרשות בארה"ב. "בשוך ענני האבק שהעלו גלגלי מרכבותיהן של גירסאות הנאשמת, יעקב מצא, יורם קארשי וקובי בן-גור, הכל כמתואר בהכרעת הדין, נותרה ניצבת על אם הדרך, כשהיא עירומה ונקיה מכל גרגר של אבק וסיג, העובדה הפשוטה הבאה, המלמדת על דרך הילוכם של הדברים בפרשה, ועל אשמתה של הנאשמת", הוא אומר על כך.


לי-רן מוסיף: "עובדת ציבור בכלל וברום תפקידה של הנאשמת בפרט, השועה לפנייתו של אחיה שלא לאפשר קיומה של פגישת עבודה עם השר הממונה עליה אותה מבקש ראש רשות מרשויות אכיפת החוק במדינה במסגרת מילוי תפקידו, כשביסוד עיכוב הפגישה, טמון, בידיעתה, מניע פסול וזר מאין כמוהו, והיא 'מסגירה' לידיו של האח את המפתח ללשכת השר, היא עובדת ציבור הפועלת ממניע אישי ובניגוד לאינטרס הכללי שהיא מופקדת על שמירתו. לסטייתה מהשורה, ולהעמדתה את עצמה במצב של ניגוד עניינים חריף, נילווה טעם של חומרא מיוחדת הנעוץ בחומרת הפגיעה באינטרס הציבורי (שמירה על נקיון כפיו של השירות הציבורי וטוהר מידותיו), ובאבק של שחיתות הדבק בה, והמביאים את התנהגותה אל לב ליבה של העבירה הפלילית המיוחסת לה, הרחק מחריגה בלבד מכללי האתיקה".

לי-רן אומר עוד: "הנאשמת העמידה עצמה במצב של ניגוד עניינים בין חובתה כלפי הציבור למלא את תפקידה בדרך הנקיה מכל שמץ של שיקולים זרים, והעדפות פסולות, ובין בקשתו/דרישתו של אחיה, שיצקה אל קנקן דרך מילוי תפקידה כהלכה, נוזל זר ורעיל מאין כמוהו, שגרם לנאשמת לנהוג כפי שנהגה, ולהפר בכך את אמון הציבור באמינותו של השירות הציבורי".

פרקליטה של זקן, עו"ד מיכה פטמן, הודיע כי תערער על החלטת בית משפט השלום בפני בית המשפט המחוזי. המדינה יוצגה בידי עוה"ד יוחאי בן-שמואל, יוסי אלון ועומרי קופלר. במקביל מתנהל בבית המשפט המחוזי בירושלים משפטם של זקן ואולמרט בפרשיות ראשונטורס וטלנסקי, והחל בבית המשפט המחוזי בתל אביב משפטם בפרשת הולילנד