ביהמ"ש: אזהרת מסע אינה סיכול חוזה לנופש

פרסום אזהרת מסע לחו"ל אינו מהווה סיכול של חוזה בין מזמיני חופשה לבין סוכנות הנסיעות, ולפיכך אינו מהווה עילה להחזרת כספיהם של מי שבחרו שלא לצאת לחו"ל. כך קובעת (23.2.12) שופטת בית משפט השלום בתל אביב, שרון גלר.

שישה זוגות תבעו את חברת אשת טורס, בעקבות ביטול נסיעתם לטורקיה באוגוסט 2005. שלושה ימים לפני מועד החופשה, פרסם המטה ללוחמה בטרור אזהרת מסע ליוצאים לחוף בדרום טורקיה - יעד חופשתן של שש המשפחות. באזהרה נאמר: "לאור חשיפת איומי טרור קונקרטיים חמורים באתרי חוף בטורקיה, מפרסם בזאת המטה ללוחמה בטרור אזהרת מסע זמנית, העשויה להיות קצרת טווח, עד להסרת איומים אלו. עד אז ממליץ המטה ללוחמה בטרור לכל אזרחי ישראל להימנע מלבקר, או לשהות בכל רצועת החוף בדרום טורקיה בקטע שבין אלניה במזרח ולקמר במערב".

התובעים ביקשו לבטל את חופשתם, אך אשת טורס הבהירה להם שעל ביטול במועד כה קרוב לחופשה יחולו דמי ביטול של 100%. במקום זאת הציעה להם לצאת לחופשה באילת, הם נענו להצעה, אך משבוטלה אזהרת המסע ביום היציאה המתוכנן - ביקשו לשוב ולצאת לטורקיה. בקשתם נדחתה, והם תבעו מהחברה החזר של 142,000 שקל ששילמו ופיצוי של 12,000 שקל על עוגמת הנפש.

גלר דחתה את התביעה באומרה: "ההלכה הכללית המושרשת בפסיקה הינה, כי מלחמות, פגעי טבע, גיוס פתאומי ומצבי חירום שונים נחשבים במדינתנו בגדר אירועים הניתנים לצפייה, לרבות האירועים הקשים והקיצוניים ביותר. סבורני, כי אף במקרה דנן, בעת שהתובעים התקשרו עם הנתבעת בהסכם להזמנת חופשתם בטורקיה, ניתן היה לצפות מראש אפשרות, כי תפורסמנה התרעות או אזהרות מסע ביחס למדינת היעד או ביחס לאזור הנופש בו הוזמנה החופשה, מסוג אזהרת המסע שאכן פורסמה בפועל".

גלר מוסיפה: "כאמור לעיל, אזהרת המסע שפורסמה, ניתנה בגדר בהמלצה בלבד של משרד החוץ, ולא כללה איסור על ישראלים לשהות בטורקיה באותה העת. כאמור עוד לעיל, ההחלטה באם לצאת לחופשה המתוכננת הייתה החלטה אישית של התובעים, בהתאם להעדפותיהם ושיקול דעתם ולא הייתה מחויבת המציאות.

"כלומר, במקרה דנן, התובעים בחרו, מטעמיהם, אשר יתכן והינם מוצדקים או סבירים מבחינתם, לבטל את הזמנת החופשה המקורית נוכח אזהרת המסע, אך מכיוון שמדובר בהפעלת שיקול דעת מצידם של התובעים, גם אם סביר או אפשרי, הרי שמדובר בבחירה מודעת, שנעשתה לצד האפשרות לבחור לצאת בכל זאת לחופשה הנדונה, כך שאין מדובר בחוסר אפשרות או יכולת של התובעים לקיים את ההסכם".