בית ליראור, ברחוב בן גוריון 26 ברמת גן, נבנה בסוף שנות התשעים על ידי קבלן פרטי, שרכש את המגרש, במכרז, מעיריית רמת גן, בעסקת אחוזים. על פי עסקה זו, התחייב הקבלן להעביר לבעלות העיריה 45% משטחי הבניין. מכאן, שלעיריה היה אינטרס ברור שהבנין יהיה גדול ככל האפשר.
התב"ע אישרה בניית בניין בן 4 קומות. אולם הקבלן בנה בסופו של דבר 10 קומות, תוך חריגות בניה גדולות בהיקף של אלפי מ"ר. חריגות אלו לא עזרו לקבלן, משום שהוא נקלע לקשיים, ואף הורשע במשפט פלילי וישב בכלא. הקבלן נשאר חייב סכומי כסף גדולים לבנק הפעלים, שמימן את הקמת הבנין.
במשך שנים חיפש
בנק הפועלים קונה לבניין, שחלקה של העיריה בו ירד במשך הזמן ל-25%. ב-2005 נמכר בית ליראור, ב-18 מיליון שקל. לחברת בלנטהורס. חברה זו היא בשליטת הקבלן שאול לגזיאל, המתואר כמקורבו של ראש העיריה
צבי בר.
שנתיים לאחר המכירה, החליטה עירית ר"ג להעביר את המכללה האקדמית למשפטים ממקומה הקודם לבית ליראור, בעסקת שכירות. המכללה היא אמנם גוף פרטי, אך היא פועלת במסגרת מה שמתואר כ"חסות של העיריה". לאחר ההעברה, מקבלת העיריה 25% מדמי השכירות שהמכללה משלמת.
כל העת היה ברור, שהבניין בעייתי בגלל חריגות הבניה הגדולות שהיו בו. לפני שנים, כשחלה חקירת המשטרה בחשד לעבירות פליליות של ראש העיריה בר, אספו חוקרי המשטרה, בין היתר, גם מסמכים הנוגעים לפרשת הבניין. הם ביקשו לבדוק קשרים אפשריים בין בר ללגזיאל ובין גורמים אחרים הקשורים בפרשה. כן בדקו במפורט את ההליך הבלתי שיגרתי, שבו אישרה הועדה המקומית לבנין ערים חריגות בניה של אלפי מ"ר בבניין.
חקירות אלו וממצאיהן הן חלק מהרקע להודעת הפרקליטות, לפני חדשים אחדים, שהיא עומדת להגיש כתב אישום נגד בר בחשדות פליליים,לאחר
שימוע.
עתה, כתוצאה ישירה של חקירות המשטרה בענין חריגות הבניה ואישורן, פנתה פרקליטות המדינה לבית המשפט העליון וביקשה שיורה לבטל את תכניות הבניה החריגות שאושרו בזמנו, ואיפשרו את בנית הקומות הנוספות.
ממצרים העתיקה שבה העבדים העברים סיפרו על יציאת האבות מהגלות, עד ליציאת מצרים של תקופתנו היא מדינת ישראל
