ריבית בנק ישראל תישאר ללא שינוי גם בחודש אפריל. הוועדה המוניטרית של בנק ישראל הודיעה כי הריבית תישאר ברמה של 2.5% זה החודש השלישי ברציפות. החלטת הוועדה התקבלה בהתאם להערכת מרבית הכלכלנים המקומיים והזרים: 23 מתוך 24 כלכלנים שהשתתפו בסקר של ספקית המידע הפיננסי, בלומברג, העריכו כי הריבית תוותר ללא שינוי.
באומדני הציפיות השונים לגבי הפעילות הכלכלית חל שיפור והם מצביעים על שיפור מסוים בשיעור הצמיחה. על-רקע זה, עידכנה חטיבת המחקר את תחזיותיה לצמיחה בשנת 2012 לרמה של 3.1% לעומת התחזית שפורסמה לפני 3 חודשים שעמדה על 2.8%; התחזית ל-2013 היא לצמיחה של 3.5%.
הותרת הריבית ברמתה הנוכחית מהווה חריגה מהתבנית בה פעל בנק ישראל בחודשים האחרונים כאשר הוריד את הריבית ב-0.25% כל חודשיים. על-פי הערכות כלכלנים, כמו גם הערכות חטיבת המחקר של בנק ישראל, הריבית צפויה לרדת פעם אחת נוספת עד סוף השנה, אולם בבנק ישראל החליטו להמתין עם ההורדה הנוספת.
אחד הנושאים המרכזיים שמטרידים את בכירי בנק ישראל בתקופה האחרונה, ושככל הנראה היוו שיקול בהחלטת הוועדה המוניטרית, הוא הגידול בגירעון הממשלתי. בשבוע האחרון הגבירו בכירי בנק ישראל את התבטאויותיהם בנושא: הנגיד פרופ'
סטנלי פישר הזכיר את הנושא בנאומו בשבוע שעבר, מנהל חטיבת המחקר בבנק ישראל, פרופ' נתן זוסמן, הזהיר מפני פריצת מסגרת התקציבוד"ר קרנית פלוג, המשנה לנגיד וחברה בוועדה המוניטרית, העריכה שיתכן והממשלה תצטרך להעלות מסים כדי להוריד את הגירעון.
בשבוע שעברה פרסמה הלמ"ס את מדד המחירים לצרכן לחודש פברואר. המדד נותר ללא שינוי זה החודש השלישי ברציפות. כתוצאה מכך מסתכמת כעת האינפלציה בפועל, המחושבת 12 חודשים לאחור (מדד פברואר 2012 לעומת מדד פברואר 2011), ב-1.7%- מתחת למרכז תחום היעד של בנק ישראל.
בנוסף, שיעורי הצמיחה הנמוכים של המשק הישראלי, ובעיקר הפגיעה ביצוא בעקבות המשבר באירופה והירידה בביקושים, תמכו בהפחתת ריבית. תחזית הצמיחה של בנק ישראל עומדת על 2.8% בלבד, כאשר על-פי חברי הוועדה המוניטארית פוטנציאל הצמיחה של ישראל, או קצב הצמיחה ארוכת הטווח של ישראל, עומד על 4.5%-4.8%. מאז החלטת הריבית האחרונה, יוסף השקל ב-2.5% מול סל המטבעות, מה שמכביד עוד יותר על קצב הצמיחה ותמך בהורדת הריבית.
ולבסוף, גם מחנק האשראי המתפתח במשק, אשר הביא את בנק ישראל לדחות את מועד העלייה בשיעור הלימות ההון של הבנקים מ-2016 ל-2017, משחק תפקיד גם כאשר מדובר על גובה הריבית במשק.
מעין שקיעה לתוך אפתיה
