חברת "המרכז למימוש זכויות רפואיות" ומנהלתה, לבנת פורן, עוסקות בניגוד לחוק בפעולות שיוחדו לעורכי דין. החוזה עליו מוחתמים לקוחות החברה הוא הסכם כובל, וזכויותיהם עלולות להיפגע בשל שירות בלתי מקצועי שהם מקבלים. כך קובע (יום ד', 4.4.12) שופט בית המשפט המחוזי בירושלים, יוסף שפירא.
שפירא קיבל ברובה את תביעת לשכת עורכי הדין, שיוצגה בידי עוה"ד אסף פוזנר ואתי ליבמן-עפאים, ואסר על החברה ופורן לבצע חלק ניכר מפעולותיהן. נאסר עליהן לייצג לקוחות בפני הביטוח הלאומי, קצין תגמולים, רשויות המס וחברות הביטוח, ונאסר עליהן להכין עבור לקוחותיהן כתבי ערעור ולמלא טפסים המצריכים תוספת מלל וצירוף חוות דעת. כל שהותר להן לעשות הוא למלא טפסים בצורה טכנית, בלא לייעץ באיזה טופס לבחור ובלא לסייע במימוש זכויות כלשהן.
בפסק דין ארוך, מנתח שפירא את פעילות המרכז למימוש זכויות רפואיות וקובע, כי רובו מהווה ייעוץ משפטי ומצריך הכרעות בסוגיות משפטיות - דבר המסור על-פי החוק אך ורק לעורכי דין. כך, למשל, הבחירה איזה טופס להגיש לביטוח הלאומי כרוכה בהכרת נבכי חוק הביטוח הלאומי והכרעה בשאלה מהו הפיצוי הנתבע. כך גם בהגשת ערעורים למשרד הביטחון, המצריכים התייחסות משפטית לצד הטיעונים הרפואיים. כך גם בתביעות לפיצוי על תאונות דרכים, המצריכות ידע בסוגייה הסבוכה של סיווג תאונות. וכך גם בפניות לחברות הביטוח, כאשר חוסר בקיאות בחוק עלול לגרום למבוטחים נזק ניכר. בהקשר האחרון מדגיש שפירא, כי לא יעלה על הדעת שגוף שאין לו הכשרנה וידע מתאימים ברזי הביטוח, יטפל בתביעות וימלא טפסים בעלי השלכות מרחיקות לכת.
שפירא מדגיש, כי זכותו של כל אדם לייצג את עצמו בפני רשויות המדינה וגופים אחרים, אולם שונה המצב כאשר גוף עסקי מציג עצמו כמומחה בנושא וגובה תשלום תמורת הייצוג, למרות שאין לו הכשרה מתאימה ואין לו ביטוח אחריות מקצועית. במקרה כזה, הוא אומר, לא תהיה ללקוח הגנה במקרה שאותו גוף יטעה ויגרום לו נזק. שפירא קובע, כי הן לפורן והן לעובדיה אין הידע והמומחיות הדרושים כדי לסייע ללקוחותיהם בתחומי פעילותם.
עוד בוחן שפירא את ההסכם בין המרכז לבין לקוחותיו. הללו משלמים 2,500-1,000 שקל תמורת מילוי הטפסים, וכן מתחייבים לשלם 18% מהסכום אותו יקבלו במהלך הזכאות. במקרה של נכות צמיתה, מדובר על 18% מהתשלום במשך ארבע שנים. שפירא קובע שמדובר בהסדר כובל, המלמד הן על כך שהמרכז מייצג את לקוחותיו בניגוד לחוק, והן על כך שהוא פוגע בהם בהסכם המנוגד לתקנת הציבור.
שפירא מסכם באומרו, כי אל מול
חופש העיסוק של פורן עומדים אינטרסים ציבוריים ראויים להגנה, ובהם מתן שירות בידי מי שהוכשרו לכך והגנה מפני שירות רשלני ומטעה. חוק לשכת עורכי הדין נועד להעניק הגנות אלו, ולכן ההגבלות לפיהן רק עורכי דין יהיו רשאים להעניק את השירותים הקבועים בו, הן לתכלית ראויה ובמידה שאינה עולה על הנדרש.
שירתה הזכה של דלית בת אדם ידעה לשבות לבבות, שירה שהלכה במסלול השיבה המאוחרת, שיבה למחוזות ילדותה, למחוזות הקסם של ימי האתמול
