התפתחות דרמטית בפרשת חקירת רשת הלבנת ההון הישראלית-צרפתית: התביעה בצרפת הודיעה (יום ד', 3.9.03) כי היא חוזרת בה מן האשמות נגד קבוצה של 8 בנקים מובילים - צרפתיים וזרים ובהם בנק לאומי-צרפת, וכן נגד חברות אשראי במדינה, כלפיהם נטען כי היוו חלק מרשת של הלבנת כספים ישראלית-צרפתית.
משכך, חקירת המשטרה נמשכת כעת רק נגד חברת האשראי של מרסיי ונגד בנק פקיסטני. התביעה הצדיקה את החלטתה בכך, שהניתוח העכשווי של תיק החקירה, היה שונה בתכלית מזה של השופט החוקר, שהורה על פתיחתה.
הניתוח הנוכחי מעלה, כי לא היתה כל כוונה מצד הבנקים להלבין כספים ואחריותם לפעולות לא הוכחה. לפיכך, הוסרו האשמות נגד 28 מתוך 33 החשודים שנחקרו, ובהם עובדים בבנק ברקליס ובחברת אמריקן אקספרס.
בתחילת שנת 2002 פתחה משטרת צרפת בחקירה מקיפה בכמה בנקים צרפתיים וישראליים, בחשד שבשש השנים האחרונות פעלה בהם רשת הלבנת כספים ישראלית-צרפתית, שפעלה על-ידי הפקדת צ'קים במדינה, וכך גלגלה כמה עשרות מיליוני אירו.
אחד הבנקים שנחקרו בפרשה הוא Banque Leumi France, חברת בת בבעלות מלאה של בנק לאומי לישראל. שניים מעובדי הבנק נחקרו באזהרה בחשד לאי-סדרים טכניים, בנוגע לרשת הלבנת כספים בין ישראל וצרפת.
דוברת בנק לאומי, ריקי כרמי, מדגישה כי "השלטונות ערכו חקירה בעשרות בנקים צרפתיים ובסניפים של בנקים זרים בנושא ההלבנה. במסגרת זו היתה גם חקירה בסניף של הבנק שלנו. החקירה נשאה אופי טכני בלבד, מאחר שהסניף שימש רק כמסלקה".
בנק לאומי לישראל הקים את חברת-הבת הצרפתית כבר בשנת 1972, אולם פעילותה של זו לא נסקה מאז, וכיום היא כוללת סניף בודד בפריז. הבנק מספק שירותי אשראי לתושבי צרפת, ואמור להתחרות בבנקים המקומיים, אך בשל תנאי התחרות הקשים, הנובעים מרגולציה של ענף הבנקאות בצרפת וחוקי עבודה נוקשים, הפכה התחרות עבור הבנקים הזרים לבלתי אפשרית.
בשל כך, הוחלט בבנק לאומי לישראל לצמצם את פעילות חברת-הבת, בשל מצב המשק בצרפת, שאינו מאפשר ניהול של בנקים זרים שם.
פרשה נוספת של בנק לאומי בשוויץ
סניף נוסף של בנק לאומי בחו"ל, ששמו השתרבב לפרשה של חשד למעורבות בהלבנת הון, הוא הסניף השוויצרי. בעקבות תלונה של לקוח מקומי שנתקבלה בינואר אשתקד, לפיה נעשו בחשבונותיו פעולות שונות ללא ידיעתו, נפתחה חקירה פנימית, שהעלתה כי המחלקה לבנקאות פרטית אמנם ביצעה פעולות שונות בחשבונות של לקוחות ללא ידיעתם.
במהלך החקירה התברר, כי ראש שירותי הביטחון של פרו, ולדימיר מונטינס, היה מעורב בהלבנת הון, בה הועלו גם שמות של אישים פוליטיים נוספים בפרו. על-פי החשד, הבנק פתח חשבון לחברה זרה, מבלי לבצע בדיקה נאותה, והפקיד בו סכום של 18 מיליון דולר. משהתברר כי הלקוח הוא אישיות פוליטיות, הבנק לא דיווח על-כך לרשויות, כנדרש.
בבנק לאומי אמרו אז, כי קיבלו המלצה חיובית על האישיות מפרו מאחד הבנקים המקומיים הגדולים, ובעקבות הפרסומים על חשד להלבנה, הזדרזו לדווח לגופים השוויצריים המתאימים.
אחת השגיאות החמורות ביותר של ממשלת ישראל: ההפרדה בין חטופים לחטופים, ואי-עמיד...
