עם ישראל מתייחד היום (ה', 19.4.12) עם זכרם של ששת המיליונים שנספו בשואה בתקופת מלחמת העולם השנייה. בשעה 10:00 בבוקר נשמעה צפירה בת שתי דקות, שפתחה שורת טקסים ואירועים ברחבי הארץ לציון יום השואה.
בשני מקומות בארץ נפגעו נשים שעצרו את כלי הרכב שלהן על-מנת שיוכלו לעמוד בצפירה מפגיעת כלי רכב נוסעים. השתיים, אישה בשנות השישים לחייה ואישה בשנות הארבעים לחייה נפצעו קשה ובינוני ופונו לקבלת טיפול.
לאחר מכן החל ב"יד ושם" טקס הנחת הזרים למרגלות האנדרטה למרד גטו ורשה. ח"כ שלמה מולה הניח זר כנציג הכנסת; הרמטכ"ל
בני גנץ הניח זר מטעם צה"ל וכוחות הביטחון; הסמפכ"ל, ניצב ישראל יצחק, הניח זר מטעם משטרת ישראל;
נתן שרנסקי הניח זר מטעם הסוכנות היהודית. כמו-כן הונחו זרים מטעם עיריית ירושלים, בית המשפט העליון, ארגון חסידי אומות עולם, הקונגרס היהודי העולמי ועוד.
בשעה 11:00 החל במשכן הכנסת טקס "לכל איש יש שם", בהשתתפות ראש הממשלה, נשיא המדינה, יושב-ראש הכנסת, יושב-ראש האופוזיציה והרבנים הראשיים לישראל. יו"ר הכנסת ראובן (רובי) ריבלין הקריא בטקס את שמותיהם של ילדי העיירה שקלוב שנטבחו על-ידי הנאצים ועוזריהם, וכן ציין בפתח דבריו את יו"ר הכנסת לשעבר דב (בקה) שילנסקי ז"ל, ניצול שואה שהיה ממייסדי ויוזמי מעמד הקראת השמות.
"העיירה שקלוב, הייתה מולדת אבות אבותיי, מקום משכן ליהודים החל מהמאה השש-עשרה. גם לאחר שאבותיי שמו פניהם אל ארץ ישראל לא תמה ההיסטוריה היהודית של שקלוב. במוצאי יום הכיפורים שנת 1941 הובלו יהודי גטו שקלוב לטבח בידי הנאצים הארורים ועוזריהם", אמר ריבלין.
"לכל איש יש שם", אמר ריבלין והוסיף: "אך יש שמות שלא ייוודעו לעולם, כמו שמו של התינוק הרך שנולד לאהרון ויבגניה קפשיצקי בשנת 41' שלא ייוודע לעולם. דודתו שמילאה את דף העדות ביד ושם כתבה כך: 'השם הפרטי לא ידוע כי היה תינוק'. אזכיר משמותם של ילדי שקלוב: התינוק ללא שם בן אהרון ויבגניה קפשיצקי, התינוק דוד דודיק איטקין בן שלום ופניה, הילד מוניה איטקין בן שלום ופניה, הילד יעקב גופמן בן אליה וחנה, הילדה לנה מרשקוב בת מיילך ושפרה, יהי זכרם ברוך".
בשעה 13:00 (שעון פולין) יצא לדרכו מצעד החיים באושוויץ, בו ישתתף לראשונה מפכ"ל המשטרה, רב-ניצב
יוחנן דנינו. המצעד מתקיים מדי שנה בהשתתפות תלמידי בתי-ספר ונציגי תנועות הנוער. בשעה 19:30 תתקיים בקיבוץ לוחמי הגטאות העצרת המרכזית לנעילת יום השואה בנוכחות שרת התרבות והספורט
לימור לבנת.
"זכרון השואה - ציווי מעשי להפקת לקחי העבר"
אמש בעצרת הממלכתית ב"יד ושם" תקף ראש הממשלה
בנימין נתניהו את מבקריו אשר טוענים כי הוא זורע בהלה כשהוא מדבר על אירן גרעינית כאיום קיומי. לדבריו, זכרון השואה איננו רק עניין טקסי אלא ציווי מעשי להפיק את לקחי העבר כדי להבטיח את העתיד. "אני אומר את האמת ברור, אני אומר את האמת בוושינגטון בירת ידידתנו ארצות הברית ובבירות נוספות, ואני אומר את האמת בירושלים, על האדמה רווית הזיכרון. אבל בראש ובראשונה אומר אותה לעמי: אירן חמושה בנשק גרעיני היא איום קיומי על מדינת ישראל ואיום מדיני על מדינות נוספות ואיום על שלום העולם", הזהיר נתניהו בנאומו.
גם נשיא המדינה
שמעון פרס התייחס בנאומו לאיום האירני ואמר כי "אין מקום להמעיט ביכולותיה של מדינת ישראל להתמודד עם האיום האירני. לאנושות היום אין ברירה, עליה להפיק את לקחי השואה".
בטקס בקיבוץ תל יצחק אמר הרמטכ"ל, רב-אלוף בני גנץ, כי "זכר השואה צריך לשמש לנו תמרור אזהרה וסמן המתווה את דרכנו המוסרית כצבא וכעם. עלינו להמשיך לבנות ולבסס כאן חברה דמוקרטית ותרבות עשירה".
בוודאי לא בארצות הברית שנקראה בפי מהגריה היהודיים המזרח אירופים "א-געלדענע מדינה", מדינת הזהב
