בנק ישראל ורשות ני"ע אוהבים את נוהל ספק יחיד

מה קורה כאשר רגולטורים צריכים לעמוד בעצמם בכללים? ובצורה יותר פרטנית: מה קורה כאשר שני הרגולטורים החזקים ביותר במשק הישראלי - בנק ישראל ורשות ניירות ערך - שוכרים יועצים חיצוניים? דוח המבקר מעלה, שהתנהלותם במקרים אלו לא תמיד תואמת את הכללים.

נמצא שוועדת המכרזים של הרשות עשתה שימוש רב מדי וחסר הצדקה בדרך של פטור ממכרז, ולא חייבה את היחידות המזמינות לפעול על-פי הליך תחרותי בין מציעים מתאימים, כנדרש על-פי דין. ברשות גם נמצאו התקשרויות שנעשו שלא על-פי תקנות חובת המכרזים. לעומת זאת, ככלל ההתקשרויות של הבנק נעשו בצורה תקינה, אם כי הוא עשה שימוש רב בהגדרת יועצים כ"ספק יחיד", ליתר דיוק - ברבע מן המקרים.

הרשות והבנק הסתייעו בשנים 2011-2009 באותו יועץ חיצוני לנושאי תקשורת ואסטרטגיה (זמיר דחב"ש - א.ל) לטיפול בנושאים שונים העולים לסדר היום הציבורי ואשר יש להם עניין לקדם אותם. מצב זה עלול ליצור חשש לניגוד עניינים, מאחר שמטרותיהם לא תמיד עולות בקנה אחד.

נוסף על שירותי הייעוץ לרשות ולבנק, נתן היועץ שירותים לגופים שנמצאים בפיקוחם. מצב זה עלול ליצור פתח לזליגת מידע מהגוף המפקח למפוקח ולהעמיד את היועץ במצב של ניגוד עניינים אפשרי. הרשות לא ניהלה פיקוח ובקרה שיטתיים על-מנת לוודא שהיועץ עומד בהסדר ניגוד העניינים שנערך עימו. ברשות לא נמצאו מסמכים שאפשר ללמוד מהם על דרך היבחרו של היועץ.

המבקר מסכם: "על הבנק והרשות להקפיד על ניהול ההתקשרויות באופן תחרותי ושוויוני, אלא אם כן מתקיימות נסיבות מיוחדות המצדיקות מתן פטור. כך יוכלו לבחור את נותן השירות המתאים ביותר לצורכיהם על-פי עקרונות של שוויון, יעילות, שקיפות ומקצועיות, תוך ניצול משאבים מיטבי וחיסכון בכספי הציבור".

משרדו של דחב"ש, שלום תל אביב, מסר בתגובה, כי הוא לא פעל ולא פועל בניגוד עניינים. "דוח המבקר אינו מציין שפעולה כזו התרחשה בפועל, וכל התייחסותו היא לחשש תיאורטי בלבד. החברה פעלה בשקיפות מלאה מול רשות ני"ע ותמשיך לפעול כך עם בנק ישראל, תוך שהיא ממשיכה ליישם מנגנון ברור למניעת ניגוד עניינים בין כל לקוחותיה".