התנועה למען איכות השלטון הגישה (יום ב', 8.9.03) ערר על החלטת היועץ המשפטי לממשלה לסגור את תיק החקירה כנגד ח"כ מאיר פרוש, ועל החלטתו שלא לבקש מוועדת הכנסת את הסרת חסינותו לשם העמדתו לדין.
התנועה מבססת את הערר על הודעת דובר משרד המשפטים, ממנה עולה כי היועץ המשפטי לממשלה החליט לסגור את תיק החקירה כנגד ח"כ מאיר פרוש, שנפתח נגדו בגין חשד לעבירות לכאורה בתקופה בה כיהן כסגן-שר הבינוי והשיכון.
נגד פרוש קיימות ראיות לכאורה, אשר נחשפו לראשונה בכתבתו של העיתונאי גידי וייץ, מהן עולה כי בהיותו סגן-שר הבינוי והשיכון, פנה פרוש לנזקקים שזכו לסיוע בדיור ממשרד השיכון וביקש מהם להעמיד את דירותיהם למטות של מפלגתו, בטרם הבחירות בשנת 99. עוד נחשף לכאורה, כי פנייתו של פרוש נעשתה על גבי נייר מכתבים של המשרד בראשו עמד.
בהחלטתו לסגור את התיק, ציין היועץ רובינשטיין, כי המעשים המיוחסים לח"כ פרוש הינם מעשים חמורים, המהווים ניצול לרעה של כח המשרה, יש בהם פגיעה קשה בפרטיות והם פוגעים באמון הציבור במערכות השלטון. יחד עם זאת, החליט רובינשטיין, לאחר דיונים עם הנוגעים בדבר, כי היות שחומר הראיות אינו נקי מספקות בכל הנוגע ליסוד הנפשי בעבירה, ובשל חלוף הזמן, לא תתבקש הכנסת להסיר את חסינותו של ח"כ פרוש לשם העמדתו לדין.
עם זאת, היועץ המשפטי לממשלה ציין בהחלטתו, כי המעשים המיוחסים לפרוש - ניצול מידע רגיש אשר נמסר לוועדה ציבורית, ואשר קיבל אותו עקב תפקידו כסגן-שר, ושימוש בו לצרכים פוליטיים - יש בהם חומרה, ויש במעשים אלה כדי לפגוע בפרטיותם של הנזקקים לעזרת משרד הבינוי והשיכון, ומקפלים הם בחובם גם פגיעה באמון הציבור ברשויות השלטון.
בתנועה טוענים, כי מאחר ואין חולק על עצם ביצוע המעשים, כפי שעולה מהחלטתו של היועץ, הרי שעל פניו, משמעותה המעשית של החלטת היועץ היא לעבור לסדר היום על מעשים מעין אלו, שנעשו על-ידי משרת ציבור בכיר.
לדבריהם, החלטה זו אינה יכולה לעמוד מכמה טעמים: העבירות המיוחסות לח"כ פרוש הינן עבירות מסוג "אחריות קפידה", ולא נדרשת בהן הוכחת היסוד הנפשי (מודעות או רשלנות) ומכאן שלא ניתן בנסיבות דנן להיתלות בעילת "ספקות סביב היסוד הנפשי שבעבירה", כפי שנימק היועץ את החלטתו, שכן החוק בחר לראות בעבירות אלו עבירות שלא נדרשת בהן הוכחת היסוד הנפשי.
החלטת היועץ המשפטי לממשלה מנוגדת איפה ללשון החוק המפורשת, אשר בחר לראות בעבירות הנ"ל, בשל חומרתן ונסיבותיהן, עבירות שאינן מחייבות הוכחת היסוד הנפשי שבעבירה.
"גם ההלכה היהודית רואה בחומרה רבה תופעות של שימוש לרעה בכח המשרה, לשם הפקת רווח מצד פרנסי הציבור, ורואה בהם משרתי ציבור אשר מוטל עליהם להימנע אף ממראית עין של שימוש לרעה בסמכותם. במאמר מוסגר, ראוי אף לנסות ולהיכנס בנעליהם של הנזקקים, שזכו ל'בקשתו' של ח"כ פרוש להתגייס למענו, לאחר ש'זיכה' אותם המשרד בראשותו בקורת גג, ולשער כמה רבה המבוכה אליה נקלעו בשל מעשהו זה", נאמר בהודעת התנועה.
לאור כל זאת, מבקשת התנועה מהיועץ המשפטי לממשלה להגיש בקשה להסרת חסינותו של ח"כ פרוש לשם העמדתו לדין.
