שופט בית המשפט המחוזי בירושלים, ד"ר
יגאל מרזל, דחה (30.4.12) את רוב העתירה נגד הנוהל להעסקת
עובדים זרים בענף הבנייה לשנת 2012. את העתירה הגישו לשכת המסחר בתל אביב ושבע חברות בנייה, אשר טענו שהנוהל החדש עלול לגרום נזק כבד.
העתירה התמקדה בשלושה סעיפים בנוהל. האחד: זה הקובע, כי העובדים יגויסו במדינות מוצאם בהתאם לדרישות הסף של המעסיקים בישראל, ובארץ יחולקו בצורה אקראית בין המעסיקים. השני שב על הראשון והוסיף את החובה לחתום על חוזה סטנדרטי לפני הגעתו של העובד ארצה. השלישי קובע, כי מי שיעסיק את העובדים יידרש לוותר מראש על כל תביעה נגד ישראל או מדינת המוצא.
העותרות טענו, כי דרישות אלו בלתי סבירות ובלתי חוקתיות, בין היתר משום שהמעסיק מסתכן בכך שיידרש להמשיך ולשלם עד סוף השנה לעובדים בלתי מתאימים, ומשום שהמדינה משתחררת מכל אחריות ומטילה את כולה על כתפי המעסיקים. המדינה השיבה, כי הנוהל בא לשרת תכלית ראויה של מניעת גביית עמלות עתק מן העובדים, בכך שהגיוס ייעשה בידי המדינה ולא בידי חברות כוח אדם.
מרזל אומר, כי מאחר שהשיבוץ האקראי בישראל בא רק לאחר בחינת כישורי העובדים בחו"ל, אין מקום להתערב בו. הוא גם מציין, שהמדינה התחייבה להקים ועדה שתבחן אי כשירות של עובדים וכך יוכלו המעסיקים להשתחרר מהמחויבות כלפיהם. מרזל הוסיף, כי מדובר בתקיפה תיאורטית של הנוהל, בטרם יושם בפועל, ולכן כל שניתן לקבוע כעת הוא שהנוהל כשלעצמו איננו בלתי סביר.
לעומת זאת, קיבל מרזל את העתירה בנוגע להתחייבות שלא לתבוע את המדינה. "ויתור על טענות כלפי הרשות המינהלית, כמוהו כוויתור על תביעות; וויתור על תביעות - כמוהו כוויתור (או סיוג) של זכות הגישה לערכאות", הוא אומר. לפיכך, הוא הורה לבטל חלק זה של הנוהל.