ביהמ"ש: להכיר בחובות אבודים לצורך מס קנייה

המדינה תחזיר מס קנייה שגבתה בגין מוצרים שנמכרו אך תמורתם לא שולמה ליצרנים. יש להכיר בחובות אבודים לצורך מס קנייה, כשם שהם מוכרים לצורך מס הכנסה ומע"מ. כך קבעה (29.4.12) שופטת בית המשפט המחוזי בתל אביב, דניה קרת-מאיר.

קרת-מאיר קיבלה את ערעורה של חברת טמפו על סירובה של רשות המיסים לאפשר לה לקזז מס קנייה בסך 800,000 שקל בגין בירה לבנה שהתמורה בעדה הפכה לחוב אבוד. לדברי קרת-מאיר, אין כל מקום להבחין לעניין זה בין מע"מ לבין מס קנייה, ששניהם מיסים עקיפים המוטלים בעת המכירה. כאשר תמורת המכירה אינה מגיעה לידי המוכר, לא ניתן לראות בכך עסקה ולכן אין מקום לחייב את המוכר במס - היא קובעת.

סמנכ"ל רשות המיסים לשעבר, בועז סופר, טען בחוות דעת שהגיש מטעם המדינה, כי מס הקנייה על משקאות אלכוהוליים משרת מטרות שאינן פיסקליות וייעודו העיקרי הוא להפחית את צריכתם של משקאות אלו. לפיכך, טען, אין מקום להכיר בחוב אבוד לצורך מס קנייה. קרת-מאיר העדיפה את חוות דעתו של פרופ' עלי קרייזברג מטעם טמפו, אשר עמד על חוסר ההיגיון בכך שמס ייגבה במלואו מהיצרן וקופת המדינה היא שתצא נשכרת.

קרת-מאיר גם דחתה את טענתו של סופר, לפיה להכרה בחוב אבוד לצורכי מס קנייה תהיה השפעה מהותית על הכנסות המדינה. היא מנתחת את הנתונים שהציג סופר עצמו ומסיקה, כי מדובר לכל היותר ב-8.6 מיליון שקל בשנה, בעוד החובות האבודים המוכרים לצורך מע"מ מסתכמים ב-500 מיליון שקל בשנה.

"כאשר מדובר, כמו במקרה שבפני, בעסקת מכר רגילה בה התחייב הצד שייצר את הטובין למכור אותם והצד השני לשלם את תמורתה, הרי באי תשלום התמורה יש לראות כטובין שלא נמכרו", קובעת קרת-מאיר. היא מוסיפה: "אין לכן הצדקה כי נטל מס הקנייה יפול על המוכר בנוסף לאי-קבלת התמורה בגין הסחורה. הותרת מס הקנייה בידי המשיב בעוד שהמע"מ מוכר כחוב אבוד - היא בלתי סבירה ומשוללת היגיון".

המדינה תשלם לטמפו, אשר יוצגה בידי משרד עו"ד שדות, הוצאות ושכר טירחה בסך 10% מסכום ההשבה שיחושב בין הצדדים. את המדינה ייצגה עו"ד שגית כחלון.