זליכה: הבעיה של העסקים הקטנים - הממשלה

"הבעיה הגדולה ביותר של עסקים קטנים במדינה היא מדיניות
ממשלת ישראל" - כך אמר (א', 13.5.12) פרופ' ירון זליכה, לשעבר החשב הכללי ויו"ר הוועדה להגברת התחרותיות בענף הרכב, באסיפה הכללית של להב, לשכת ארגוני העצמאים והעסקים בישראל.

זליכה ציין בראשית דבריו, כי עם כניסתו לתפקיד החשב הכללי, ביקש מהנהלת החשב את רשימת העסקים שהממשלה חייבת להם תשלום וטרם שילמה להם. "התברר שהיו למעלה מ-2 מיליארד שקל, שטרם שולמו לעסקים. אמרתי להם שאצלי לא יהיו חייבים בפיגור. סביר להניח שלא היה מדובר בגופים גדולים אלא בעסקים קטנים, ובחובות שחלקם הגיע לשנה וחצי ושנתיים. כדי שיתחיל השוטף פלוס מבקשים ממך חשבונית והעסק צריך לשלם מע"מ. אז עסקים התמוטטו, המדינה איבדה מקומות עבודה ואיבדה הכנסות".

זליכה הוסיף כי מדינת ישראל היא המדינה עם מספר מקומות העבודה הנמוך ביותר ביחס לכוח העבודה. "חסר פה סדר גודל של 400 אלף מקומות עבודה. במדינה, שחסרים בה מקומות עבודה, צריך לעודד את העסקים הקטנים". לדבריו, הבעיה הגדולה ביותר של עסקים קטנים במדינה היא מדיניות ממשלת ישראל. הממשלה מדכאת את העסקים הקטנים בישראל בדרכים רבות", ציין זליכה.

זליכה סיפר כי דן פרופר וחבריו כה התרשמו מוועדת טרכטנברג ומחזונה עד שהחליטו לתרום לוועדה, והציעו להעלות את מס החברות. "התקשיתי להסתיר את תדהמתי מהבשורה, מאחר שדן פרופר פטור ממס חברות באמצעות החוק לעידוד השקעות הון. מי משלם מס חברות? חברות קטנות ובינוניות ולא חברות גדולות. הייתי מבטל את חוק עידוד השקעות הון".

לדברי זליכה, הממשלה מדכאת עסקים קטנים במספר מישורים: המישור הראשון הוא במס החברות אל מול עידוד השקעות הון והמישור השני הוא בשיעור הריבית.

"ריבית נמוכה מנפחת את מחירי הדיור. הדבר גורם לעשרות זוגות צעירים להקטין את הצריכה והנפגעים העיקריים הם העסקים הקטנים.

"מישור נוסף שקיימת בו פגיעה בעסקים קטנים הוא מישור ההפרטה", ציין זליכה. "יש נכסים לממשלה בהיקף של מאות מיליארדי שקלים. עד היום היא התעקשה למכור את כולם במכרזים של גרעיני שליטה או במקבצים של קרקעות. מעטים יכולים להתמודד במכרזים אלה. ככל שהמכרז יותר גדול מספר המשתתפים בו קטן, ועסקים קטנים נפגעים. הכי גרוע זה בנקים. התנגדתי למכור את בנק לאומי בגרעין שליטה. גרעיני שליטה זה אחד הדרכים להעביר הון מעם ישראל לידיים מצומצמות".

"הפכו עסק גדול לקטן"

זליכה ציין, כי גם במישור הרגולציה, קיימת פגיעה בעסקים קטנים, והתייחס בהקשר זה לענף הרכב. "אתה מסתכל על הענף ויש בו הרבה מאוד תחומים, שבהם העסקים הקטנים נפגעים. אם אני, למשל, רוצה להקים מוסך, אני צריך להתחנן ליבואנים הגדולים ולקבל הרשאה, היבואן רוצה לדעת שאתה מוכר חלפים שלו ובמחיר שהוא אומר לי למכור. אתה אומר לעצמך, מה זה צריך להיות? אם הוא כבר יבואן גדול ומונופול על מאזדה, מדוע שישתלט על מוסך שיש בו תחרות. אם צריך להקים פה ועדת חקירה זה על האחריות של אגף התקציבים והרשות להגבלים עסקיים שאנו במקום 83 בסולם התחרותיות בעולם".

זליכה הוסיף כי כאשר באים העסקים הגדולים והתעשיינים ומרימים טלפון לשר האוצר, הוא יבוא אליהם וינסה לעזור. לדבריו, כאשר התעשיינים מצביעים ששער הדולר נמוך מדי והם רוצים להעלותו, הם מציגים את התועלת בצד הייצור, אך לא מציגים את העלות, שנופלת על כתפיהם של העסקים הקטנים. "כשעסקים קטנים באים לממשלה, האם מישהו מתייחס לנשיאי העצמאים ואיגוד לשכות המסחר, ל-70% מפוטנציאל מקומות העבודה במשק? אף אחד לא מדבר איתם. אני מכיר הרבה פקידי אוצר שהלכו לעסק גדול והפכו אותו לקטן. לעסקים קטנים יש חסר באוזן הקשבת בתהליך קבלת ההחלטות הממשלתי".