היום לפני 47 שנה, ב-18 במאי 1965, נתלה המרגל הישראלי
אלי כהן בסוריה.
אלי כהן נולד באלכסנדריה שבמצרים בשנת 1924, למשפחה יהודית ממוצא סורי. הוא עלה לישראל בשנת 1957 וב-1960 התגייס לשורות המודיעין.
כדי ליצור עבורו "סיפור כיסוי" נשלח תחילה לארגנטינה, שם סיגל לעצמו זהות בדויה של אדם בשם כאמל אמין ת'אבת, והציג את עצמו כסוחר עשיר ממשפחה סורית גולה.
מאוחר יותר, כשנשלח לדמשק, יצר כהן, בזכות הידע הרב שהיה לו במנהגי הערבים ופיקחותו הרבה, קשרים עם אנשי הביטחון הסורים וכך התערה במערכת הצבאית.
אלי כהן הצליח להעביר מידע רב על אודות ביצורי הצבא הסורי בגבול ישראל, אספקת מטוסים, טנקים ונשק מברית המועצות לסוריה, תוכניות הטיית מקורות הירדן ומידע על המתרחש בישיבות הממשלה בדמשק. את המידע שאסף העביר לישראל במשדר אלחוטי.
בתחילת ינואר 1965, בעת ששיגר מברק לישראל, פרצו אנשי ביטחון סורים לדירתו של אלי כהן ולכדוהו בשעת מעשה. הוא נחקר במשך ארבעה שבועות רצופים באכזריות רבה, ולבסוף נידון למוות בתלייה.
מדינת ישראל ניסתה להצילו כשהעמידה לרשותו עורכי-דין ידועים, ואף פנתה למנהיגים בעולם כדי שיתערבו לטובתו, אך הסורים התעקשו להוציאו להורג ומאז הם מסרבים להעביר לישראל את גופתו.
שעה קלה לפני עלייתו לגרדום כתב אלי לאשתו:
נאדיה יקירתי,
משפחתי היקרה!
אני כותב אליכם מילים אחרונות אלו
בתקווה שתישארו תמיד מאוחדים
אני מבקש מאשתי שתסלח לי,
שתדאג לעצמה ושתעניק השכלה טובה לילדינו...
יום יבוא וילדיי יהיו גאים בי.
ולך נאדיה יקירתי, את רשאית להינשא לגבר אחר
למען יהיה אב לילדינו. בנושא זה את חופשייה לגמרי.
אני מבקש ממך לא להתאבל על מה שקרה,
אלא להסתכל על העתיד.
אני שולח לכם נשיקות אחרונות.
התפללו לעילוי נשמתי.
אלי
ויושב לו ראש הנחש במינהרה אי-שם ברפי...
