|
|
36% מהשביתות - על רקע תביעות שכר [צילום: פלאש 90]
|
|
|
|
|
החמרה במערכת יחסי העבודה במשק לאור שינוי במגמת נתוני השביתות בשנת 2011 - כך עולה (יום ב', 21.5.12) מנתוני השביתות שנאספו ביחידה ליחסי עבודה במשרד התמ"ת.
דוח הממונה הראשי על יחסי עבודה במשרד, עו"ד שלמה יצחקי, מעלה כי עם פתיחתם של הסכמי השכר בשנת 2011 ומאבקיהם לשיפור השכר של קבוצות הרופאים ושל העובדים הסוציאליים בעיקר, וכן השביתה הכללית במשק שיזמה ההסתדרות לשיפור מעמדם של עובדי הקבלן, הובילו להיפוך מגמה וערעור היציבות שאפיינה את מערכת יחסי העבודה בשנים האחרונות. מגמה חדשה זו מתאפיינת במיוחד בעלייה דרמטית באובדן ימי עבודה במשק כתוצאה משביתות בשנת 2011 וגידול במספר השובתים.
לפי הנתונים, בשנת 2011 התקיימו במשק 25 שביתות מלאות בהן השתתפו 290,820 שובתים (השביתה הגדולה של ההסתדרות למען עובדי הקבלן). זאת, לעומת 24 שביתות מלאות בשנת 2010 בהן השתתפו 35,844 שובתים בלבד. למעלה מחצי מיליון (556,748) ימי עבודה אבדו למשק בשנת 2011 כתוצאה משביתות לעומת 168,864 ימי עבודה בלבד שנת 2010.
עוד עולה מהנתונים כי בשנת 2011 התקיימו במשק 12 שביתות חלקיות (עיצומים) בהן השתתפו 30,778 שובתים לעומת 13 שביתות חלקיות בשנת 2010 בהן השתתפו 57,564 שובתים.
36% מהשביתות בשנת 2011 היו על-רקע תביעות שכר, כ-32% על-רקע חתימה על הסכם קיבוצי חדש וכ-16% כתוצאה מפיטורי עובדים. שאר השביתות נבעו מסיבות הקשורות ביציגות עובדים, הלנת שכר ושינויים ארגונים.
רוב השביתות (כ-76%), כמו רוב השובתים (99%) ורוב ימי העבודה שאבדו למשק (81%), התקיימו בסקטור הציבורי.
בחלוקת ימי העבודה שאבדו למשק לפי ענף כלכלי מתברר כי למעלה ממחצית מאובדן הימים (58%) נזקף לשירותי הבריאות והרווחה (שביתת הרופאים והעובדים הסוציאליים), כ-20% לתעשיה, כ-14% לשירותים הציבוריים והשאר לחינוך, תחבורה, בנקאות וחקלאות.
52% מהשביתות היו קצרות במשכן ונמשכו עד יום אחד, כ-28% מעל יום אחד ועד 24 יום, וכ-16% מעל 24 ועד 49 יום. רק כ-4% מהשביתות נמשכו מעל 50 יום.
שירתה הזכה של דלית בת אדם ידעה לשבות לבבות, שירה שהלכה במסלול השיבה המאוחרת, שיבה למחוזות ילדותה, למחוזות הקסם של ימי האתמול
