המינהל: להרוס את מתחם דנקנר בעתלית

"מהשתלשלות העניינים עולה החשש, המבהיל יש לומר, כי התנהלות הנתבעים נובעת מתוך מחשבה לפיה מקרקעי הציבור הינם הפקר מוחלט, בבחינת 'איש הישר בעיניו יעשה'". כך טוען מינהל מקרקעי ישראל, בתביעה שהגיש נגד יו"ר בנק הפועלים לשעבר, דני דנקנר, שושנה דנקנר וחברת מלח הארץ עתלית, בבקשה להרוס מבנים בשטח בן 700 מ"ר שהקימו לטענתו בעתלית על קרקע השייכת למדינה.

פרשת ביתו של דנקנר נחשפה לראשונה ב-News1 בפברואר 2007. המנהל נמנע מלפעול במשך תקופה ארוכה. מאז עברה גלגולים רבים, עד להחלטה לפעול להריסת הבית בעתלית.

לדברי המינהל, מדובר במבנה הניצב במרכזו של שטח מוקף חומה בן חמישה דונמים, ומסביבו מבני שירות, סככות, פרגולות, מגרש טניס, בריכה ויקב. הקרקעות הוחכרו בידי ממשלת המנדט לחברת פיק"א למאה שנים המסתיימות בשנת 2040, ומתוכם החכירה פיק"א בחכירת-משנה 1,003 דונם לחברת המלח הנמצאת כיום בשליטת שרי אריסון.

המינהל טוען, כי הקרקע הוחכרה במפורש אך ורק לצורכי תעשיה ולהפקת מלח, התחום בו עסקה החברה שהייתה בשליטת משפחת דנקנר עד למכירתה בשנת 2007 לאריסון. בשנת 1991 התיימרה החברה להעביר 32 דונם לבעליה - משפחת דנקנר לדורותיה ולהסתעפויותיה - אך העסקה לא הושלמה שכן המינהל לא נתן את הסכמתו להעברה זו.

עוד אומר המינהל, כי הוא הסכים לאורך השנים להקמת מבנים למגורי הפועלים שהועסקו במפעל המלח שעודנו פועל על רוב הקרקע שהוחכרה לחברת המלח. בתחילת שנות ה-90 החלו בני משפחת דנקנר לשפץ אחד ממבנים אלו, אשר שטחו המקורי היה 80 מ"ר, עד שהגיע למתחם הענק הקיים כיום. מבנה זה, טוען המינהל, "איננו מוסדר כדין, לא מבחינה תכנונית-רישויית ולא מבחינה קניינית-חוזית".

המינהל מבקש כסעד עיקרי לסלק את ידיהם של החברה ושל בני משפחת דנקנר מן המתחם, וכסעד משני - "להורות על פינוי המטלטלין וכן להרוס את כל המחוברים המצויים במקרקעין". המינהל מציין, כי הוא שומר על זכותו לתבוע בנפרד את דנקנר בעילה של עשיית עושר ולא במשפט, דמי שימוש וגרם הפרת חוזה. טרם הוגש כתב הגנה.

יצוין, כי דני דנקנר מואשם - במסגרת פרשת הולילנד - במתן שוחד תמורת נסיונה של חברת המלח לשנות את ייעוד הקרקעות בעתלית מתעשיה למגורים. עסקה זו בוטלה בזמנו בידי היועץ המשפטי לממשלה דאז, אליקים רובינשטיין.