מכתב רשמי מלשכת שר התחבורה מודה רשמית כי מופעלת תחבורה ציבורית ייחודית, לכאורה בניגוד לחוק. על-פי חוק, תחבורה ציבורית ייחודית (למגזרים מסוימים) - אסורה, אך תחבורה ציבורית ייעודית (דרך שכונות מסוימות - שבהן גרים חרדים, ערבים או כאלו שנוסעים לחוף הים וכיו"ב) - מותרת.
במענה לשאילתה ישירה שהגישה חברת הכנסת
עינת וילף (העצמאות), השיב השר ישראל כ"ץ כי
משרד התחבורה הוא שאישר דילוג על תחנות אסטרטגיות במסלולים מסוימים, כדי לענות על צרכיה של האוכלוסיה החרדית. השר ציין בתשובתו כי מי שקובע האם לדלג על תחנה אסטרטגית הוא המשרד ולא מפעילי התחבורה הציבורית.
תופעת הדילוג על תחנות אסטרטגיות
נחשפה ב-News1 בפברואר 2011. אוטובוסים עושים סיבוב בין שכונות חרדיות, עוצרים בתחנות שוליות בהן עולים מעט נוסעים, אך פוסחים על תחנות שבהן נמצאים נוסעים רבים (תחנות מרכזיות וצמתים מרכזיים). החברות פוסחות על התחנות כדי שלא יעלו אליהן נוסעים "בלתי רצויים" שעלולים לפגוע בהפרדה בין המינים.
תשובת השר כ"ץ לח"כ וילף, המסתמכת על דבריו של מנהל אגף תחבורה ציבורית יהודה אלבז, כוללת גם נתונים שקרים, וזאת למרות שמענה לשאילתה של ח"כ כמוהו כמסמך משפטי:
- השר כ"ץ מכחיש שישנם תעריפי נסיעה בין יעדים קרובים באותו מסלול הנמוכים מאלה של תעריפים בין יעדים רחוקים. האמת שונה: משרד התחבורה בראשות כ"ץ אישר קווים בהם נוסעים היורדים באמצע המסלול משלמים יותר מאשר אלה היורדים בתחנה האחרונה.
- השר כ"ץ טוען כי אין מצב בו לא קיים תעריף מחיר בין נקודה לנקודה. האמת: השר צודק, אם כי נכון למועד הגשת השאילתה לא היה תעריף בכל הקווים. עם זאת, אתר "כל קו" המופעל בידי משרד התחבורה אינו מציג את כל התעריפים כדבעי.
על-פי תקנון הכנסת, אמור היה כ"ץ להשיב על השאילתה של וילף בתוך 21 יום, בסוף ינואר השנה, אולם בפועל התשובה ניתנה באיחור ניכר של כשלושה חודשים, וזאת רק לאחר תזכורת מצידה של הח"כית.
למרות האיחור, מתחמק השר משורה של שאלות נוספות ומשיב רק באופן חלקי. הוא אינו משיב לה על השאלות הבאות:
(1) מדוע אינו אוסר על עצירה באמצע הנסיעה כדי לגבות תשלום מנוסעות היושבות מאחור?
(2) מדוע אינו מחייב לקבוע תעריף נסיעה עבור נוסע המעוניין לרדת בתחנת התרעננות של אוטובוס (תחנה בנסיעה ארוכה בה יורדים נוסעים להתרעננות למשך רבע שעה)?
(3) מדוע אין קריטריונים שווים לאיסוף נוסעים ביישובים קטנים?
(4) מדוע לא מטפל מוקד משרד התחבורה בפניות נוסעים שהוטרדו שלא על-רקע מקום ישיבה?
(5) מדוע מספרי המוקד ודרכי הפנייה אליו אינם מופיעים בתחנות, ומה ייעשה כדי לשמור על אנונימיות הפונה?
