יעקב אילן, לשעבר רס"ר במשמר הגבול, ירצה שנתיים מאסר לאחר שהורשע בעבירות שוחד, מירמה וקשירת קשר לביצוע פשע. שופט בית המשפט העליון,
אורי שהם, דחה (יום ג', 26.6.12) את בקשתו של אילן לערער על הרשעתו ועל חומרת עונשו.
אילן קיבל שוחד מבעלי קרקעות באזור ירושלים בתמורה למידע על פעולות אכיפה מתוכננות נגד בנייה בלתי חוקית, קיבל שוחד תמורת הסדרת מעבר למשאיות בטון במחסומים באזור ירושלים והציע לארגן בעלי קרקעות שהופקעו לטובת "עוקף ירושלים" לצורך הגשת תביעות נגד המדינה. חלק מן העבירות בוצעו מול עד המדינה, עו"ד חוסין גנאים.
בערעורו למחוזי טען אילן, כי יש לזכותו מחמת הגנה מן הצדק, משום שגנאים והנאשם הנוסף בתיק פעלו להפלילו. המחוזי קבע שבהתנהגות המדינה נפל מחדל חמור "בכך שלא הקפידה על קיומו של ההסכם כלשונו ולא דאגה לעמוד על מילוי התחייבותו של גנאים בהסכם למסור מידע אודות עבירות השחיתות השלטונית בהן היה מעורב", והתייחסה אליו כאל אזרח מן השורה שהתנדב לסייע לה במקום כאל עד מדינה. עם זאת קבע המחוזי, שיש להותיר על-כנה את הרשעתו של אילן, שהסתמכה על ראיות נוספות.
שהם קובע, כי המקרה הנדון אינו נמנה על המקרים הנדירים בהם תינתן רשות ערעור בגלגול שלישי. עוד הוא אומר, כי בית המשפט המחוזי התייחס בהרחבה לטענותיו של אילן ואין מקום להתערב במסקנותיו. "עצם קביעתה של ערכאת הערעור, כי יתכן שיש להטיל ספק במהימנות עדותו של הסוכן, בשים לב למעורבותו בעבירות השחיתות, אינה מעניקה למבקש זכות ערעור נוספת. זאת בעיקר, כאשר בית המשפט המחוזי השתית את פסק דינו על ראיות אחרות שהוצגו בפני בית משפט השלום, אשר אף הוא הסתמך עליהן בהכרעת הדין", הוא אומר.
לעניין חומרת העונש, מאמץ שהם את דברי המחוזי: "הכיעור במעשי הנאשמים הוא רב ומשול למעשי בגידה. מעשיהם - לאורך זמן ובמספר הזדמנויות - פגעו באורח אנוש בשלטון החוק והם מעידים על ליקוי מאורות בסיסי ועמוק שפקד את המערערים. קשה להשתחרר מרישומו המעיק של התיעוד החי של שיחות הטלפון והמפגש במשרדו של הסוכן, אשר מלמדים על שגרת חייהם של המערערים בחבירה לגורמים עבריינים לשם בצע כסף, בדיוק בהיפוך לתפקידיהם למגר ביצוען של עבירות ולאכוף את החוק".