ביהמ"ש נגד "תעודות כשרות" לא חוקיות

תעודת כשרות או אישור השגחה שניתנו בידי מי שלא הוסמך לכך בחוק, אינם מהווים עדות על כשרות המקום. לפיכך, מי שמודיע שהמקום אינו כשר - דובר אמת. כך קבע (17.6.12) סגן נשיאת בית משפט השלום בירושלים, גד ארנברג.

דורון אביטל, בעלי חנות שווארמה ופלאפל ברובע היהודי של העיר העתיקה בירושלים, הגיש תביעת לשון הרע בסך 50,000 נגד רב העיר העתיקה, הרב אביגדור נבנצל. עילת התביעה הייתה מודעה בחתימתו של הרב נבנצל, אשר נתלתה ברחבי הרובע, ובה נאמר ש"אין לסמוך כלל על התעודה המוצגת שם [בדוכן] ואסור לאכול שם בשום אופן".

הרב נבנצל טען, כי החוק מתיר רק לשלושה גורמים להעניק תעודות כשרות: הרבנות הראשית, רב מקומי של אותו יישוב ורב צבאי לגבי בסיס צה"ל. אביטל סירב לקבל על עצמו את השגחת הרבנות, ובמקום זאת תלה תעודה של "עטרת מהדרין" - גוף פרטי שלא הוסמך בידי הרבנות הראשית.

ארנברג קובע, כי הרב נבנצל היה מחויב מתוקף תפקידו להתריע מפני מקום המציג עצמו ככשר אך אינו כזה לפי החוק. הדבר כולל גם מקום המציג תעודה שאינה מוכרת לפי החוק, ואין זה משנה אם מדובר בתעודת כשרות או ב"תעודת השגחה" כפי שהייתה בידי אביטל. "הפרסום שנעשה היה אמת", קובע ארנברג. "ברור שכוונת תליית המודעה בבית העסק הייתה לגרום ללקוחות לחשוב שיש למקום תעודת הכשר. לפיכך הפרסום במודעה לפיו אין למקום תעודת הכשר ולא ניתן לסמוך על כשרות המקום, היה אמת".

עוד קובע ארנברג, כי הפרסום הופנה למי שיש לו עניין בו - לתושבים ולמבקרים ברובע היהודי. "אין ספק שלסמכות התורנית הגבוהה של המקום קיימת חובה מוסרית וחברתית להתריע בפני מי שמבקש לאכול אוכל כשר בלבד וברמת כשרות מסוימת, כי האוכל הנמכר במקום פלוני אינו כשר בהתאם להוראות החוק". הדרך היחידה לעשות זאת, הוא אומר, הייתה באמצעות פרסום פומבי.