השב"כ רשאי לחוות דעה גם על אסיר לא-בטחוני

ועדת שחרורים רשאית לבקש ולקבל חוות דעת של גורמי הביטחון, ובכללם השב"כ, גם בעניינו של אסיר שאינו מוגדר כביטחוני. הדבר נכון שבעתיים כאשר מדובר באסיר שהיה קשור לפיגוע, גם אם לא הוגדר כאסיר ביטחוני. כך קובע (19.6.12) בית המשפט המחוזי מרכז.

עבד אל-רחמן אבו-מוך הורשע בהסעת מחבל מתאבד מטייבה לנתניה ביולי 2005, שם רצח חמישה בני אדם בקניון השרון ופצע 90, מתוכם 30 באופן קשה. בית המשפט המחוזי קבע שאבו-מוך ידע על כוונותיו של המחבל וגזר עליו 13 שנות מאסר, אך ביהמ"ש העליון קבע שאבו-מוך חשד שמדובר בסוחר סמים בלבד והקל את עונשו לעשר שנות מאסר. לאור החלטת העליון, מוגדר אבו-מוך כאסיר רגיל ולא כאסיר ביטחוני.

ועדת השחרורים דחתה את בקשתו של אבו-מוך להשתחרר בתום ריצוי שני-שלישים מתקופת מאסרו, תוך שהיא מסתמכת על חוות דעת של השב"כ ולפיה מסוכנותו נותרה בעינה. נימוק נוסף היה מידע חסוי של השב"ס, אשר ייחס לאבו-מוך התבטאות לאומנית אותה ראתה הוועדה כמשמעותית לנוכח נסיבות מאסרו.

אבו-מוך ערער למחוזי על החלטת הוועדה, אך השופטים אברהם טל, צבי דותן והדס עובדיה דחו את ערעורו. בין היתר הם אומרים: "איננו מקבלים טענת בא-כוח העותר שהוועדה שגתה כשקיבלה חוות דעת שב"כ והסתמכה עליה, שכן גם אם העותר איננו עוד אסיר ביטחוני, הרי לפי סעיף 9(7) לחוק רשאית הוועדה לקבל חוות דעת של גורמי הביטחון, והשב"כ ביניהם, במיוחד כשמעשיו של העותר היו קשורים לפיגוע שבוצע ע"י מחבל מתאבד".

עוד אומר המחוזי, כי יש לייחס חומרה להתבטאותו של אבו-מוך, שהייתה השנייה מסוגה. לעומת זאת, לא ניתן לקבל את תוכנית השיקום של הרשות לשיקום האסיר, שכן היא מתייחסת לשנתיים בלבד בעוד אבו-מוך ביקש לקצר את עונשו בשלוש שנים. "ההחלטה איננה חורגת ממתחם הסבירות ולקחה בחשבון את כל השיקולים הרלוונטיים, תוך העדפה מוצדקת של ההגנה על ביטחון הציבור והמדינה על פני שיקולים אישיים של העותר", הם מסכמים.