רק כמחצית מהעובדים והמכירות של החברות הגדולות במשק מיוצגים בבורסה בתל אביב כך שהפוטנציאל העיקרי לגידול בכיסוי הבורסאי יכול לבוא מן החברות שבבעלות הסקטור הפרטי וכן ממספר חברות ממשלתיות גדולות. כך עולה מעבודת מחקר שפרסמה בשבוע שעבר (28.6.12) הבורסה. הבדיקה נעשתה על-ידי השוואת רשימות חברות התעשיה וחברות המסחר ושירותים הגדולות במשק שפורסמו על-ידי חברת "דן אנד ברדסטריט" לרשימת החברות הנסחרות בבורסה בתל אביב.
מן הבדיקה עולה כי בתחום התעשיה, מבין 250 החברות הגדולות, מניותיהן של 87 חברות רשומות למסחר בבורסה בתל אביב, שש חברות נוספות הן חברות בנות של חברות בורסאיות ושש חברות הנפיקו רק אג"ח שנסחרות בבורסה.
מכירותיהן של 93 החברות התעשייתיות הבורסאיות הגדולות, מהוות כ-51% מהמכירות והן מעסיקות כ-47% מהעובדים ב-250 חברות התעשיה הגדולות במשק. הכיסוי הבורסאי הקטן ביותר הוא בקרב החברות שבבעלות קונצרנים בינלאומיים - רק שלוש מתוך 58 חברות רשומות. בנוסף, בבורסה לא נסחרות מניות של חמש חברות התעשיה הממשלתיות הגדולות (בבורסה רשומות רק אג"ח של חברת החשמל והתעשיה האוירית).
חברות שבבעלות קונצרנים בינלאומיים אינן נוהגות לרשום חברות בנות בבורסות מקומיות ולכן אין לצפות להגדלת הכיסוי הבורסאי מכיוון זה. בבורסה רשומות מניותיהן של שלוש חברות שבבעלות קונצרנים בינלאומיים: אסם - שנרכשה על-ידי נסטלה; פריגו - שביצעה רישום כפול לאחר שרכשה את אגיס; ופורמולה מערכות - שנרכשה לפני כשנה וחצי על-ידי קונצרן פולני. בבורסה אומרים כי יש לקוות שחברות האם הבינלאומיות האלה לא תבצענה הצעות רכש שיביאו למחיקת החברות בנות הישראליות.
מסחר ושירותים בבעלות בינלאומית - לא בבורסה
בבדיקת תחום המסחר והשירותים, עולה כי מבין 250 החברות הגדולות במשק בתחום זה, מניותיהן של 63 חברות רשומות למסחר בבורסה בתל אביב ולשש חברות אג"ח בלבד בבורסה. 28 חברות הן חברות בנות של חברות בורסאיות.
מכירותיהן של 91 חברות המסחר ושירותים הבורסאיות הגדולות, מהוות כ-51% מהמכירות והן מעסיקות כ-47% מסך העובדים ב-250 החברות הגדולות בענפים אלה במשק.
כל הכיסוי הבורסאי של חברות המסחר והשירותים הוא מקרב החברות שבבעלות פרטית ואילו מבין 25 החברות שבבעלות קונצרנים בינלאומיים ועשר חברות המסחר ושירותים הממשלתיות הגדולות - אף חברה אינה רשומה למסחר בבורסה.
בבורסה אומרים כי הפוטנציאל העיקרי של חברות מסחר ושירותים חדשות בבורסה יכול לבוא מחברות שבבעלות הסקטור הפרטי כגון יבואניות הרכב, בהן כלמוביל, מאיר, יוניון, צ'מפיון, מכשירי תנועה ולובינסקי וכן קואופרטיב אגד, אלדן רכב ומלונות פתאל. כמו-כן, מקור נוסף להנפקה אפשרית הן החברות הממשלתיות, בראשן החברה הלאומית לפחם, מקורות,
רכבת ישראל, דואר ישראל ונמלי אשדוד וחיפה. הנפקות פוטנציאליות נוספות עשויות להגיע מחברות ישראליות הנסחרות רק באירופה, בהן תיאטראות ישראל, שחל ודורי מדיה.
אילן פלטו, מנכ"ל איגוד החברות הציבוריות, מסר בתגובה לנתונים כי "הרגולטורים השונים, כמו רשות ני"ע ומשרד המשפטים, צריכים להבין כי שינויים ברגולציה משפיעים ישירות על מחצית מהסקטור העסקי במשק. בבורסה בת"א ובממשלה לא צריכים להיות מופתעים שחברות רבות וגדולות, מעדיפות להישאר חברות פרטיות או להיסחר רק מעבר לים בגלל עודף הרגולציה בישראל".