גני ילדים מוכרים שאינם רשמיים, אינם זכאים לתמיכה מצד הרשות המקומית בשיעור יחסי הדומה לזה שניתן לגנים מוכרים. כך קובע (24.6.12) שופט בית המשפט המחוזי בחיפה,
אברהם אליקים.
השאלה בה התבקש אליקים להכריע הייתה, האם "חוק נהרי", שהעניק תמיכה יחסית זהה למוסדות חינוך מוכריפם שאינם רשמיים(בעיקר מן המגזר החרדי) חל רק על בתי ספר או גם על גני ילדים. החוק, אותו יזם השר דאז
משולם נהרי, קובע: "קבע השר, לפי סעיף 11, סדרים ותנאים להשתתפות המדינה בתקציבי שעות הלימוד של מוסדות חינוך מוכרים לא רשמיים, בשיעור יחסי להשתתפות המדינה בתקציביהם של מוסדות חינוך רשמיים דומים (בסעיף זה - ההסדר הקובע), תשתתף רשות חינוך מקומית בתקציבי מוסדות חינוך מוכרים לא רשמיים הפועלים בתחומה בשיעור יחסי להשתתפותה בתקציביהם של מוסדות חינוך רשמיים דומים הפועלים בתחומה, לפי ההסדר הקובע".
השאלה שבמחלוקת הייתה, האם המילים "מוסדות חינוך" מכוונות רק לבתי ספר או גם לגני ילדים. אליקים קובע, כי החוק חל רק על בתי ספר. הוא מתבסס בין היתר על התקנות לביצוע החוק, המדברות על "שעות לימוד" כאחד הקריטריונים למתן התמיכה - ביטוי שלדבריו מתאים לבתי ספר ולא לגני ילדים. תקנה נוספת מדברת על "מדיניות רישום אינטגרטיבית ובכלל זה שילוב תלמידים בעלי יכולות למידה שונות"; אליקים אומר, כי גני ילדים אינם בודקים יכולות למידה. נימוק נוסף: אחת התקנות מזכירה מדיניות של הרחקת תלמידים לצמיתות - סנקציה הקיימת רק בבתי ספר.
חיזוק לדעתו מוצא אליקים בעמדת היועץ המשפטי לממשלה, ולפיה קיימות שיטות תיקצוב שונות לבתי ספר ולגני ילדים. לדברי היועץ המשפטי, משרד החינוך סבור גם הוא ש"חוק נהרי" חל רק על בתי ספר ולא על גני ילדים. לדבריו, המחוקק קבע מעין נוסחא היוצרת זיקה בין מדיניות משרד החינוך לבין חובת הרשות המקומית לתקצב מוסדות לא-מוכרים, ולכן יש משמעות למדיניותו של המשרד.
אליקים דחה את בקשתה של חברת קול חינוכית, המפעילה גן ילדים רשמי שאינו מוכר, לקבלת תמיכה מעיריית קריית מוצקין בהתאם ל"חוק נהרי". בשולי ההחלטה הוא מעיר, כי מובן שאין מניעה שרשות מקומית תתמוך מרצונה בגני ילדים כאלו.
בוודאי לא בארצות הברית שנקראה בפי מהגריה היהודיים המזרח אירופים "א-געלדענע מדינה", מדינת הזהב
