לבית המשפט המחוזי בירושלים הוגש (יום ו', 19.9.03) כתב אישום נגד שחר דביר-זליגר, המאשימו בחברות בארגון טרור יהודי, האחראי לרצח 8 פלשתינים ב-5 השנים האחרונות, וכן בהנחת מטען חבלה בבית הספר בצור באהר שבמזרח ירושלים.
7 סעיפי אישום
כתב האישום, שהוגש על-ידי עו"ד דן אלדד, סגן בכיר לפרקליט מחוז ירושלים, מכיל 7 אישומים שונים. העיקרי: חברות בארגון טרור יהודי שהיה אחראי למספר רב של פיגועי ירי, בהם נהרגו 8 פלשתינים, ביניהם ילדה בת 3.
דביר-זליגר מואשם בחברות ב"מחתרת" היהודית, בחברות בארגון טרור, בגניבת רובה M-16 מחייל שאיבטח את היישוב כרמל בדרום הר-חברון, על-מנת לבצע בו פיגועי ירי, בניסיון לשכנע אדם נוסף לבצע פיגוע, בסיוע בהסתרת אמצעי לחימה ובהלנת שניים מחברי המחתרת בביתו, לאחר שביצעו את אחד הפיגועים.
דביר מואשם כי שמר על לבנות החבלה שנתפסו אצל יצחק פס ומתי שבו עבורם וכן כי חפר בור על-מנת להטמין בו אמצעי לחימה עבור הארגון. דביר וחברי לארגון מואשמים כי החזיקו במערות כלי נשק ואמל"ח רב, בין היתר טילי לאו ורובי סער.
מכתב האישום עולה, כי ה"מחתרת" השתמשה בשמות שונים כדי לקחת אחריות על הפיגועים, ובהם "גדודי גלעד-שלהבת", "הוועד לביטחון בכבישים" ו"דמעות האלמנות והיתומים".
נציג המדינה, עו"ד דן אלדד, אמר בדיון כי דביר-זליגר היה חבר מרכזי בארגון הטרור היהודי, הגם שלא היה זה שלחץ על ההדק או שהכין את מטען החבלה. עוד אמר, כי דביר עסק בטרור החל משנת 98' וייתכן ובעתיד יהיו אישומים נוספים נגדו.
הותר לפרסום: נחשף מצבור גדול של אמל"ח
כתב האישום אף חושף, כי לפני כמה שבועות, חשפו המשטרה והשב"כ מצבור גדול של אמצעי לחימה, שלטענתם שימשו את חברי ה"מחתרת" לביצוע הפיגועים. המצבור נמצא במערה סמוך למאחז עדי עד, וכלל: טילי נ.ט., מקלעים, רובי M-16, מטולי רימונים ורובים נוספים.
במקום נמצאה גם כמות גדולה של תחמושת. בדיקות בליסטיות הוכיחו שכלי-הנשק שימשו ל-7 פיגועים שבהם נהרגו 8 פלשתינים.
במטה המשטרה בראס אל-עמוד התקיימה מסיבת עיתונאים שיזמה המשטרה, ובה פרסה חלק מהאמל"ח שנתפס ליד עדי עד, בהם חומרי חבלה, רובי סער, מקלע מאג, מטולים ותחמושת.
במשטרה מדגישים כי החקירה לא הסתיימה, אולם מתגאים בעצם הסיכול. "החקירה עדיין בעיצומה. בוצע פה מספר מעצרים לא מבוטל, אני לא יכול לספור כמה, כי צו איסור הפרסום עדיין קיים. כבר הרבה מאוד זמן לא ראינו כזו כמות ומגוון של אמצעי לחימה", אמר קצין בכיר. לגבי העצורים ששוררו, אמר: "זה לא כשלון, החקירה היא חקירה ולא תמיד היא מסתיימת בכתבי אישום. לא חסכנו בכלום על-מנת להגיע למה שהגענו עד כה, יש אופטימיות לגבי העתיד".
במשטרה אף הדגישו, כי הנשקים בהם בוצעו הפיגועים הם אלה שנתגלו במערה והקושי הקיים הוא בזיהוי מבצעי הפיגועים, אולם הם מאמינים כי לבסוף יניחו ידם על הרוצחים.
תגובות
סניגורו של דביר, עו"ד אריאל עטרי, אמר כי "כתב האישום בא לכסות ברוב מלל על מחסור עצום בראיות. הוא די קשקוש מקושקש, כי זה סעיף סל, שלפיו אפשר להעמיד לדין חצי מהאוכלוסיה במדינת ישראל. יש בו תיאור של מפגשים בין אנשים, שכולם שוחררו על-ידי השב"כ הביתה. גם לפי שיטת השב"כ והפרקליטות אין שום בסיס לאישום הזה".
בצעד תמוה פרסם היועץ המשפטי לממשלה, אליקים רובינשטיין, הודעה המתייחסת לכתב האישום, בה נאמר: "אני רואה בחומרה את המעשים העולים מהכתב האישום. יש להוקיע הוקעה ברורה יחידים וקבוצות, שעל-בסיס אידיאולוגי כביכול, עושים מעשי טרור".
מועצת יש"ע פירסמה הודעה, בה שיבחה את עבודת השב"כ על חשיפת אמצעי הלחימה ליד עדי עד. בהודעה נאמר, כי "המועצה שבה ומביעה את עמדתה העקרונית השוללת בתכלית השלילה, כל פעולה של יחידים או קבוצות מטעמם, כנגד ערבים. המלחמה בטרור והחובה להעניש את מבצעיו מסורה אך ורק למדינת ישראל ולזרועות הביטחון שלה".
עם זאת, המועצה קוראת לשב"כ ולמשטרה לנהוג זהירות רבה טרם בואם לעצור ולחקור אזרחים ישראלים, תוך מילוי קפדני של הוראות החוק. "אסור שהחקירות ילוו בעינויים פיזיים ונפשיים תוך פגיעה בכבודם ובדתם של הנחקרים".
מועצת יש"ע אף קוראת לשמאל ולתקשורת להיצמד לעובדות, ולא לייצר כותרות עלילתיות המכפישות את כלל המתיישבים, ובפרט את תושבי עדי עד. "240 אלף מתנחלים ראויים לכל שבח על עמידתם האיתנה מול אלפי הפיגועים, שלא יכלו ולא יוכלו למפעל ההתיישבות המוסרי, הצודק והמצליח ביש"ע", לשון ההודעה.
פעיל הימין הקיצוני, איתמר בן גביר, אמר בתגובה להגשת כתב האישום נגד שחר דביר ומציאת האמצעי לחימה, כי "ההצגה שערכה המשטרה לא תשנה את העובדה שמדובר בחקירה שנכשלה ובפאשלה גדולה של השב"כ. לא הוכח למי שייך האמל"ח שנתפס, לא נמצאו אשמים ברצח, והשורה התחתונה - השב"כ עצר 8 יהודים חפים מפשע והחזיק אותם במעצר שווא". לדבריו, המשוחררים מתכוונים להגיש תביעות ענק נגד המשטרה.
מזכירות היישוב עדי עד אמרה בתגובה, כי היישוב אינו קשור למחתרת: "היישוב מדגיש את העובדה כי האמל"ח נמצא במרחק של קילומטר וחצי דרומית לו, בשטח מטע שקדים של ערבים. היישוב מביע תמיהה על משטרת מחוז ש"י ועל השב"כ על הפרסום המוקדם של מציאת האמל"ח, למרות חוסר הראיות הקושרות איש לנושא. הפרסום שינה בהכרח כל סיכוי למצוא את בעלי האמל"ח האמיתיים. אנו מביעים תקווה שלא התערבו שום שיקולים זרים בפרסום מוקדם זה".
בעמותת 'חוננו', המסייעת לחיילים ואזרחים רבים שנקלעו לבעיות משפטיות הנובעות מהמצב הביטחוני הרעוע, אמרו: "אנו מצטערים לחזות במו עינינו במדינה שנלחמת בחייליה ובאזרחיה ושולחת את השב"כ לסמנם כאויב ולחוקרם, ומאששת את הביטוי התלמודי 'שונאיהם של ישראל - הם ישראל עצמם'".
מזכ"ל מפלגת העבודה, ח"כ אופיר פז-פינס, אמר כי מצבור הנשק שהתגלה אצל חברי ה"מחתרת" היהודית, לא היה מבייש את ספינת הנשק קארין איי, שנתפסה כשהיא בדרכה לרשות הפלשתינית.
"יש להפסיק להתייחס לטרור היהודי בסלחנות ולטפל בו כמו שמטפלים בטרור הפלשתיני", אמר פינס.
פרשת ה'מחתרת': 12 מתנחלים נעצרו; כתבי אישום רק נגד 3
דביר-זליגר (27), תושב המאחז עדי עד, נעצר ביום 30.7.03 והוא האדם השלישי נגדו מוגש כתב אישום בפרשת ה"מחתרת" היהודית. קדמו לו יצחק פס ומתי שבו המואשמים בהחזקת 8 לבנות חבלה. מלבד השלושה, ביצעו השב"כ והמשטרה מעצרים מתוקשרים של 9 מתנחלים נוספים, מנעו מהם מפגש עם עו"ד והדליפו האשמות חמורות נגדם, אולם לבסוף שוחררו כולם בקול ענות חלושה, כאשר אפילו כתבי אישום לא הוגשו נגדם.
בשב"כ מודים כי רוב החומר והאישומים נגד שאר העצורים התבסס בעיקר על "הזמירות" של שחר דביר בחקירתו. עם זאת, מקורבי העצורים טענו כי השב"כ הוציא מדביר בכח את הדברים שאמר, וכי דביר נבדק במכונת פוליגרף ונמצא דובר שקר.
ויושב לו ראש הנחש במינהרה אי-שם ברפי...
