נפטרה השופטת ומבקרת המדינה מרים בן-פורת

מרים בן-פורת, שהייתה המשנה לנשיא בית המשפט העליון ומבקרת המדינה, נפטרה (יום ה', 26.7.12) בביתה בירושלים והיא בת 94. בן-פורת הייתה פעילה והופיעה בציבור עד החודשים האחרונים. הלווייתה תצא בשעה 19:00 מבית ההספד, קהילת ירושלים בהר המנוחות גבעת שאול.

בן-פורת נולדה בקובנה ועלתה ארצה בגיל 18. לאחר הקמת המדינה הצטרפה לפרקליטות המדינה וב-1958 מונתה לשופטת בבית המשפט המחוזי בירושלים. ב-1974 מונתה בן-פורת לנשיאת בית משפט זה, ב-1976 קודמה לבית המשפט העליון וב-1983 מונתה למשנה לנשיאו - האישה הראשונה בתפקיד זה.

עם פרישתה מכס השיפוט, בשנת 1988, מונתה בן-פורת למבקרת המדינה - שוב האישה הראשונה (ועד עתה היחידה) בתפקיד זה. בן-פורת הייתה המבקרת האקטיבית ביותר עד אז, ורק מיכה לינדנשטראוס היה מבקר אקטיבי יותר ממנה. בין היתר היא ניהלה מאבק עיקש במינויים הפוליטיים וקנסה מפלגות אשר עברו על חוקי המימון.

שני דוחות שפרסמה בן-פורת עוררו סערה. החשוב שבהם היה לאחר מלחמת המפרץ, כאשר מתחה ביקורת קשה על נושא ההיערכות למתקפת אב"כ וחלוקת המסיכות. בנושא זה יצאו נגדה בכירי צה"ל ומשרד הביטחון, ואף רמזו שאין היא מבינה בתחום זה. למרות זאת, עמדה בן-פורת על דעתה ובכך סללה את הדרך לביקורת ממשית של מבקר המדינה על מערכת הביטחון.

הנושא השני היה חוות דעת בנוגע לנסיבות התפטרותו של יעקב טרנר מתפקיד מפכ"ל המשטרה. טרנר עתר לבג"ץ נגד מסקנותיה, אשר צידדו בטענות שר המשטרה משה שחל נגדו וקבעו שטרנר אינו דובר אמת. בצעד חסר תקדים ביטל למעשה בג"ץ את חוות הדעת, בקובעו שלטרנר לא ניתנה זכות הטיעון. פסיקה זו מתווה עד היום את עבודת משרד המבקר ביחסיו מול המבוקרים.

בן-פורת גם הניחה את היסודות למאבקו של משרד מבקר המדינה בשחיתות השלטונית. בין היתר, דוח שפרסמה בסוף שנות ה-90 חשף את החשדות נגד אריה דרעי שהובילו להעמדתו לדין ולהרשעתו. בשנת 1991 זכתה בן-פורת בפרס ישראל על מפעל חיים ובשנת 2004 זכתה לתואר "יקירת ירושלים".