אריק ואקנין כמשל

אריק ואקנין מואשם בעבירות סמים (שלושה מקרים של מכירת הרואין) ובשיבוש מהלכי משפט. לא משהו יוצא דופן. אך הצורה בה מתנהל משפטו בבית משפט השלום בבאר שבע, וגם החלטה של בית המשפט העליון בעניינו, מהווים דוגמה טובה לסחבת ממנה סובלת מערכת המשפט - כולל (ואולי בעיקר) כאשר מדובר במי שעצורים עד תום ההליכים, ובעניינם היה מקום לצפות למאמץ של כל הצדדים לסיים את המשפט במהירות.

חוק המעצרים קובע חזקת מסוכנות של מי שנאשם בסחר בסמים, ולכן אין זה פלא שבית המשפט הורה לעצור את ואקנין עד תום ההליכים. ראוי לציין, שבשלב זה העסק הלך בצורה מהירה וחלקה, שכן כתב האישום נגד ואקנין הוגש ב-27.10.11 - ארבעה ימים בלבד לאחר שביצע את עסקת הסמים בה הוא מואשם, ושלושה ימים לאחר שבמהלך חקירתו דרש מלקוחתו שלא להסכים לעימות ביניהם.

ב-1.12.11 הורה בית המשפט על מעצרו של ואקנין עד תום ההליכים, בהסכמת סניגורו. אלא שמאז המשפט לא ממש התקדם, ובשמונת החודשים שחלפו התקיימו רק שתי ישיבות. מדוע? דיון אחד התבטל משום שהשב"ס טעה ולא הביא את ואקנין לבית המשפט. השב"ס גם לא הביא את אחד מעדי התביעה, למרות שהוא עצור. העדה המרכזית בתיק, מי שלכאורה קנתה את הסמים מוואקנין, לא התייצבה לדיון והגיעה רק לאחר שהמשטרה דאגה להוציא לה צו הבאה.

כאשר ביקשה המדינה לקיים עוד שני דיונים, במאי וביולי השנה, התנגד הסניגור יונס אלגרינאווי באומרו שיומנו אינו פנוי (העובדה שלקוחו יושב במעצר לא ממש הזיזה לו). הוא גם עמד על כך שברצונו לחקור את השוטרים שטיפלו בתיק, ולקוחו דחה הצעה להעביר את התיק לגישור. בינתיים נכנסנו לפגרה, והתוצאה היא שהתביעה תסיים את הוכחותיה רק בדיון הבא - ב-21.11.12. כלומר: ואקנין יהיה במעצר שנה עד שיתקיימו שלושה דיוני הוכחות בתיק שממש איננו גדול ומורכב.

המצב הזה אילץ את המדינה לבקש להאריך את מעצרו של ואקנין ב-90 יום, משום שעומדים לחלוף תשעת החודשים המוקצבים למעצר עד תום ההליכים. שופט בית המשפט העליון, ניל הנדל, לא התקשה לעשות את החשבון: מאחר שכאמור הוכחות המדינה יסתיימו רק בסוף נובמבר, ברור שגם ההארכה המבוקשת לא תהיה האחרונה. הנדל קיבל את בקשת המדינה, בעיקר בשל מסוכנותו של ואקנין ועברו הפלילי, אך בצורה נדירה התערב במישרין ביומנה של השופטת שרה חביב: עם זאת, יהא על בית משפט השלום לקבוע לפחות שני תאריכים נוספים לשמיעת ראיות במהלך תקופת הארכת המעצר של תשעים ימים". מותר לנו לשער, שהמדינה תבקש הארכה נוספת.