היום לפני 22 שנה, ב-2 באוגוסט 1990, פולשת עירק לכוויית ומספחת אותה אליה.
הכוחות העירקיים פלשו לשטח כוויית, כבשו אותה והרסו חלק ניכר מתשתיתה של המדינה. משפחת המלוכה נמלטה מן הארץ.
שורה ארוכה של סנקציות ננקטו נגד עירק על-ידי קואליציית מדינות המערב, וכן נעשו ניסיונות מצד האמריקנים לפתוח ערוץ דיפלומטי עם עירק; אך משדבר לא הועיל, קיבלה ארה"ב אישור ממועצת הביטחון של האו"ם "להשתמש בכל האמצעים שיהיו נחוצים" על-מנת לגרום לעירק לסגת מכוויית.
ארצות הברית קבעה אולטימטום שפג ב-16 בינואר. סדאם מצידו, הצהיר כי עירק לא תוותר על כוויית, גם לא במחיר מלחמה. המלחמה הפכה בלתי נמנעת.
ב-17 בינואר פתחה ארה"ב, בראש מדינות הקואליציה, במתקפה אווירית על עירק לאחר שזו לא הסיגה את כוחותיה מכוויית עד למועד האולטימטום שנקבע לה. המלחמה הסתיימה בתבוסתה של עירק ונסיגת כוחותיה מכוויית.
לפני נסיגתם הציתו העירקים בכוויית בארות נפט רבות, וגרמו בכך נזק סביבתי כבד.
אחרי המלחמה חזרה משפחת המלוכה לכוויית, והקדישה מאמצים רבים לשיקום נזקי הקרבות. בשנת 1994 הכיר
סדאם חוסיין באופן רשמי בריבונותה של כוויית.
מדינת כוויית היא מדינה ערבית קטנה השוכנת לחוף המפרץ הפרסי, גובלת עם עירק מצפון וערב הסעודית מדרום. המשטר במדינה הוא משטר מלכותי.