בית המשפט המחוזי בתל אביב הכשיר (23.7.12) את מינויו של ארז פודמסקי למנכ"ל עיריית בת-ים, למרות שהוא אחד החשודים בפרשת השוחד המיוחסת לראש העירייה, שלומי לחיאני - אשר מינה אותו לתפקיד.

המשטרה פתחה בשנת 2007 בחקירה סמויה נגד לחיאני ונגד אחרים בעירייה, ובהם פודמסקי שהיה אז סמנכ"ל תכנון וארגון וסגן היועץ המשפטי. החקירה הפכה לגלויה בשנת 2009 ומאז טרם הוגשו כתבי אישום נגד מי מהמעורבים בה. לחיאני חשוד בשוחד, מירמה והפרת אמונים והלבנות הון, ואילו פודמסקי חשוד במתן שוחד ללחיאני ובהפרת אמונים. המשטרה המליצה להגיש כתב אישום נגד פודמסקי, אך הפרקליטות טרם גיבשה את עמדתה.

ביוני 2011 הודיע לחיאני על כוונתו למנות את פודמסקי למנכ"ל העירייה. בתגובה דרש משרד הפנים מלחיאני להאציל את סמכותו לבחון את השעיית העובדים - ובהם פודמסקי - לגורם שאינו מעורב בחשדות הקיימים, אך לחיאני סירב. ועדת המינוי אישרה את בחירתו של פודמסקי, בהסתמך על חוות דעת משפטית שקיבלה.

יו"ר ועדת הביקורת של העירייה, עו"ד אלי יריב, עתר לבית המשפט המחוזי בתל אביב נגד המינוי. משרד הפנים סבר שהמינוי הוא בלתי סביר ויש לבטלו. השופט קובי ורדי דחה את הבקשה לצו ביניים נגד המינוי, והשופטת אסתר קובו דחתה את העתירה העיקרית. לדבריה, "חרף אי הנוחות העולה מהתנהלות העירייה בעניין מינויו של מר פודמסקי, אין מנוס מדחיית העתירה משלא התגבשה עילה להתערבות שיפוטית".

קובו אומרת, כי אם היה פודמסקי מורשע - אכן לא ניתן היה למנותו למנכ"ל, אך במקרה הנוכחי אפילו לא הוגש נגדו כתב אישום ועומדות לו חזקת החפות והזכות לחופש העיסוק. על-פי פסיקת ביהמ"ש העליון, מוסיפה קובו, "רק לאחר הגשת כתב אישום ניתן יהיה לקבוע כי קיימות ראיות שעל בסיסן ניתן לקבוע כי מינוי האדם, או הישארותו בו, יפגעו באמון הציבור ובטוהר השירות הציבורי במידה המחייבת התערבות שיפוטית".

לדברי קובו, "הראייה היחידה הרלוונטית היא הצהרה נטענת על קיומה של המלצה משטרתית בעניינו של מר פודמסקי. המלצה כזו בכתב לא הונחה לפני ואינני יודעת מה תוכנה. בנסיבות אלו, ולנוכח ההלכות הפסוקות שנסקרו לעיל, מסקנתי היא שבשלב הזה אין 'ראיות לכאורה' המצדיקות התערבות שיפוטית. אם היה מוגש כתב אישום כנגד מר פודמסקי ייתכן שהמצב המשפטי היה שונה, אך כיום, משלא ברור בכלל האם יוגש אישום, קשה לקבוע כי קיים איסור שבדין על מינויו. המלצה משטרתית נטענת שכאמור איננה מונחת לפני אין בה די לקבוע שאדם פסול מלכהן במשרה ציבורית".